מהי הוראת השווקים במכשירים פיננסיים (MiFID)?
מהי הוראת השווקים במכשירים פיננסיים (MiFID)? ה-Markets in Financial Instruments Directive (MiFID) היא תקנה אירופית שמגבירה את השקיפות בכל השווקים הפיננסיים של האיחוד האירופי ומתקנת את הגילויים הרגולטוריים הנדרשים עבור חברות הפועלות באיחוד האירופי. MiFID הטמיע אמצעים חדשים, כגון דרישות שקיפות לפני ואחרי סחר, וקבע את סטנדרטים של התנהגות שחברות פיננסיות יפעלו לפיהן. ל-MiFID יש היקף מוגדר המתמקד בעיקר במניות. ההנחיה נוסחה בשנת 2004 והיא בתוקף ברחבי האיחוד האירופי (EU) מאז 2007. MiFID הוחלף ב-MiFID II ב-2018.
מהי הוראת השווקים במכשירים פיננסיים (MiFID)? – MiFID הטמיע אמצעים חדשים, כגון דרישות שקיפות לפני ואחרי סחר, וקבע את סטנדרטים של התנהגות שחברות פיננסיות יפעלו לפיהן. ל-MiFID יש היקף מוגדר המתמקד בעיקר במניות. ההנחיה נוסחה בשנת 2004 והיא בתוקף ברחבי האיחוד האירופי (EU) מאז 2007. MiFID הוחלף ב-MiFID II ב-2018.
מהי הוראת השווקים במכשירים פיננסיים (MiFID)? – נקודות מרכזיות
הבנת הנחיית שווקים במכשירים פיננסיים (MiFID)
המטרה המוצהרת של MiFID היא שכל חברי האיחוד האירופי יחלקו מסגרת רגולטורית משותפת וחזקה המגנה על משקיעים. MiFID נכנס לתוקף שנה לפני המשבר הפיננסי של 2008, אך בוצעו שינויים לאור המשבר שהתגבש ב-MiFID II. נושא אחד בטיוטות המקוריות היה שהגישה הרגולטורית בהתנהלות מול מדינות מחוץ לאיחוד האירופי הושארה בידי כל מדינה חברה. פירוש הדבר שלחברות מסוימות מחוץ לאיחוד האירופי עשוי להיות יתרון תחרותי על פני חברות בתוך האיגוד בגלל הפיקוח הרגולטורי הקל יותר.
בעיה זו טופלה באמצעות MiFID II, אשר יושמה בינואר 2018 והתאימה את הכללים עבור כל החברות עם לקוחות האיחוד האירופי. MiFID מתמקדת בעיקר במניות, מה שנתפס כמגבלה, מכיוון שהיא לא כללה את הכמות העצומה של מוצרים פיננסיים הזמינים בשוק, כמו נגזרות ללא מרשם (OTC).
עסקאות OTC נעשות בין שני צדדים מבלי שיהיו כל החלפה באמצע כדי לשמש כמפקח. כתוצאה מכך, היה פחות פיקוח רגולטורי והרבה פחות שקיפות עבור הצדדים העוסקים בסחר OTC. יישום MiFID II הביא הרבה יותר מוצרים פיננסיים תחת סמכותה. תקנת השווקים במכשירים פיננסיים (MiFIR) פועלת בשילוב עם MiFID ו-MiFID II כתקנה ולא כהנחיה להרחיב את קודי ההתנהגות מעבר למניות לסוגים אחרים של נכסים.
סיווגי לקוחות תחת ה-MiFID
אחד ההיבטים המרכזיים של MiFID הוא סיווג הלקוחות לסוגי לקוחות ספציפיים. ישנם שלושה סוגים של סוגי לקוחות: לקוחות מקצועיים, לקוחות קמעונאיים וצדדים נגדים כשירים. מטרת הסיווגים היא שההגנה הרגולטורית על הלקוחות תשקף את רמות הסיכונים השונות לכל סוג לקוח.
הרעיון הוא שסוגים שונים של לקוחות, או משקיעים, יהיו בעלי רמות שונות של ידע פיננסי, ולכן יש לתת להם רמות שונות של הגנה בעת התמודדות עם גוף פיננסי, כמו בנק. צדדים נגדיים זכאים מקבלים את ההגנה הנמוכה ביותר וללקוחות קמעונאיים ניתנת הגבוהה ביותר.
בהתאם לסוג הלקוח, הלקוח מקבל רמות שונות של מידע, הנחוצות להבנת הסיכונים הספציפיים של עסקה וכן את ההסברים והפרטים הכוללים של אותה עסקה.
הרמוניזציה רגולטורית של האיחוד האירופי
MiFID הוא רק חלק אחד מהשינויים הרגולטוריים שסוחפים את האיחוד האירופי ומשפיעים על מחלקות הציות של כל החברות הפיננסיות, למשל, מבטחים, ספקי קרנות נאמנות ובנקים הפועלים שם. יחד עם יוזמות רגולטוריות אחרות, כמו תקנת הגנת המידע הכללית (GDPR) ו-MiFIR, האיחוד האירופי ממשיך את חזונו של שוק שקוף עם זכויות והגנות ברורות לאזרחי האיחוד האירופי.
כמו בכל מסגרת רגולטורית, רבים מהכללים הם שינויים בתקנות הקיימות, כמו הדרישות לחשיפה כאשר קיים ניגוד אינטרסים. עם זאת, מספר שיטות עבודה מומלצות, כמו מינוי של נושא משרה יחיד כדי להגן על האינטרסים של הלקוחות מתוך החברה, הן כעת דרישות מפורשות עבור חברות שרוצות לגשת לשוק האיחוד האירופי.
MiFID II
בשנת 2018, הנציבות האירופית חוקקה הנחיה מתוקנת בשם MiFID II. ההוראה המתוקנת, שהוצעה לראשונה ב-2012, נועדה להחזיר את האמון בשווקים בעקבות קריסת השוק ב-2008.
בעוד MiFID הוגבל למניות מניות, MiFID II הרחיב את הדרישות למנפיקים של כל סוגי ניירות הערך, כולל ניירות ערך חוב, נגזרים ומכשירים מובנים. הרגולציה החדשה שיפרה את השקיפות ודרישות הדיווח של עסקאות בניירות ערך, והפחיתה את השימוש ב- dark pools ומסחר OTC. זה גם הרחיב את הגנת המשקיעים לכל סוגי העסקאות בניירות ערך, בין אם המשקיע נמצא בתוך האיחוד האירופי או מחוצה לו.
כיצד השפיע MiFID II על בנקי השקעות?
עבור בנקים שסיפקו שירותי ניהול נכסים או השקעות, MiFID II מחייב שמכשירים פיננסיים ייסחרו רק בפלטפורמות מסחר רב-צדדיות ומפוקחות, או כאלה העומדים בדרישות השקיפות של מסחר OTC. כללים אלו נועדו להגן על משקיעים ולמנוע מסחר אפל בניירות ערך.
מה ההבדל בין MiFID ל- MiFID II?
MiFID II שיפר את דרישות השקיפות והדיווח של תקנת MiFID הישנה יותר. הבדל מרכזי אחד הוא הרחבת היקפו: בעוד שה-MiFID חל בעיקר על שווקי המניות, ה-MiFID II חל על כל סוגי ניירות הערך והנגזרים.
כיצד Brexit משפיע על MiFID II?
לאחר שבריטניה עזבה את האיחוד האירופי, לשתי הכלכלות היו שני משטרי רגולציה דומים באופן מהותי, למרות שהם איבדו את יכולתם לסחור בקלות זו עם זו. המשמעות היא שחברות בריטיות איבדו את הרישיון לספק שירותים פיננסיים ללקוחות האיחוד האירופי, ולהיפך. זה גם יצר דרישות דיווח כפולות עבור שני התחומים.
סיכום ומסקנות
MiFID, או הוראת השווקים במכשירים פיננסיים, הייתה מערכת של תקנות אירופיות המסדירות את שוקי המניות באיחוד האירופי. הוא נועד להגביר את השקיפות ואת דרישות הדיווח כדי להגן על משקיעים אירופאים. כללים אלה הוחלפו בתקנת MiFID II המתוקנת בשנת 2018.
