מהי כלכלה חסרת משקל?
מהי כלכלה חסרת משקל? המונח "כלכלה חסרת משקל" מתייחס לסחר במוצרים ושירותים בלתי מוחשיים או מופשטים כגון ייעוץ, תוכנה ושירותים מקצועיים. הכלכלה חסרת המשקל מוכרת רעיונות, מידע, מומחיות או שירותים. מונחים אחרים, כגון כלכלה פוסט-תעשייתית או כלכלה חדשה, משמשים גם לתיאור מוצרים בלתי מוחשיים אלה. הרעיון של כלכלה חסרת משקל התפתח במידה רבה בתחילת המאה ה-21 עם עלייתה של טכנולוגיית המידע והמוצרים הרבים הקשורים אליה.
מהי כלכלה חסרת משקל? – מונחים אחרים, כגון כלכלה פוסט-תעשייתית או כלכלה חדשה, משמשים גם לתיאור מוצרים בלתי מוחשיים אלה.
מהי כלכלה חסרת משקל? – הרעיון של כלכלה חסרת משקל התפתח במידה רבה בתחילת המאה ה-21 עם עלייתה של טכנולוגיית המידע והמוצרים הרבים הקשורים אליה.
מהי כלכלה חסרת משקל? – נקודות מרכזיות
הבנת הכלכלה חסרת המשקל
נכון, מוצרים חסרי משקל קיימים בכל הציוויליזציה: מוזיקה היא אחת. עם זאת, רק מאז האימוץ ההמוני של המחשוב והתפתחות האינטרנט, הכלכלות הפכו לנשלטות על ידי מוצרים חסרי משקל.
כעת ניתן לספק מוצרים ושירותים למספר רב של לקוחות ולמרחקים גדולים ללא צורך בייצור, משלוח או אחסון של מוצרים ושירותים אלה באמצעות עבודה פיזית ומכונות. מוצרים מסוימים, כמו מוזיקה או תוכנה, חייבים להיווצר פעם אחת בלבד לפני שהם מופצים בעלות מינימלית לכל צרכנים שרוצים.
יצירת מוזיקה בכלכלה חסרת משקל
לדוגמה, מוזיקאי מקליט שיר פעם אחת בלבד. בעבר, חברת תקליטים הייתה צריכה לייצר פיזית תקליטי ויניל או דיסקים המשכפלים את השיר, לארוז אותם, להעביר אותם ממפעלים למחסנים, ולבסוף להעביר אותם לחנויות תקליטים שבהן יכלו הלקוחות לרכוש אותם. כל השלבים הללו כרוכים בעלויות הן במונחים של כסף והן במונחים של עבודה.
כיום, אותו אמן וחברת תקליטים יכולים להפיץ את המוזיקה שלהם באינטרנט באמצעות שירותי סטרימינג כגון Spotify ושוק מקוון כגון iTunes Store. למרות שהזמן הדרוש להפקת שיר כמעט ולא השתנה, ההגשה שלו כמעט ללא מאמץ ומיידית בין אם השיר נמכר ללקוח אחד או למיליון.
הכלכלה של הכלכלה חסרת המשקל
כלכלן שמסתכל על הדוגמה הזו יגיד שלמוזיקאי יש עלות שולית של הפקה של כמעט $0. לכן, הרווח השולי הקשור למכירת כל שיר נוסף הוא בעצם 100%. ברגע שכבר הקלטתם את השיר והפכתם אותו לזמין למכירה באינטרנט, לא עולה לכם כמעט כלום למכור כל יחידה נוספת.
זו הסיבה הבסיסית לכך שחברות טכנולוגיה מסוימות יכולות להפוך לרווחיות כל כך תוך פרק זמן קצר יחסית. בכלכלה חסרת המשקל, אין כמעט דבר שמפריע לחברה לרכוש מאגר לקוחות גדול אם הביקוש למוצר או לשירות ימריא.
כאשר מוצר או שירות מגיעים לשלוט בשוק שלו, החברה שמייצרת אותו יכולה להשיג צמיחה ורווחיות כמעט בלתי מוגבלות בכלכלה חסרת המשקל. דוגמאות לכך הן מערכת ההפעלה Windows של מיקרוסופט, מנוע החיפוש של גוגל או מערכת ההפעלה אנדרואיד, והרשת החברתית ופלטפורמת הפרסום של פייסבוק.
לכל המוצרים הללו יש עלויות שוטפות משמעותיות הקשורות לניהול, שיווק ושיפורי המוצר שלהם. אבל עלויות הייצור שלהם מינימליות.
לשם השוואה, חברות מסורתיות כמו מפעלי ייצור וקמעונאים לבנים וטיט מתמודדות עם יותר מכשולים לצמיחה ולרווחיות בשל העלויות הגבוהות והמכשולים הלוגיסטיים שעליהם להתגבר על מנת לבצע את המכירות שלהם.
דוגמה עולמית לכלכלה חסרת משקל
הכלכלה חסרת המשקל מאופיינת בטכנולוגיית מידע ומתאפשרת בזכות זכויות קניין רוחני. אמן לא יכול להרוויח כסף ממכירת שירים באינטרנט אם זכויותיו על השירים הללו אינן מוגנות בחוקי זכויות יוצרים.
אחת ההשלכות של הכלכלה חסרת המשקל היא שהיא מאפשרת ליזמים חדשים להציע מוצרים ושירותים לקהל לקוחות פוטנציאלי גדול עם חסמי כניסה מוגבלים יחסית.
לדוגמה, אם קידוד הוא חלק ממערך הכישורים שלך, אתה יכול ליצור אפליקציה לסמארטפון ולמכור אותה דרך חנויות האפליקציות של אפל ואנדרואיד. למרות שבהחלט כרוכות בכך עלויות, העלויות הללו מחווירות בהשוואה לעלות הקמת מפעל, למשל.
בשנת 2011, Garrett Gee יצר יישום סריקת ברקוד בשם Scan בזמן שהיה סטודנט באוניברסיטת Brigham Young. בשנת 2014, הוא מכר את האפליקציה לסנאפצ'ט תמורת 54 מיליון דולר. למרות ש-Gee הוא חריג בהשגת רמת הצלחה זו, הסיפור שלו מייצג את סוג ההצלחה שמתאפשרת על ידי הכלכלה חסרת המשקל.