מהו מס יוקרה?
מהו מס יוקרה? מס מותרות הוא מס מכירה או היטל המוטל רק על מוצרים או שירותים מסוימים הנחשבים לא חיוניים או נגישים רק לעשירים העל. ניתן לגבות את מס היוקרה כאחוז ממחיר הרכישה, או כאחוז מהסכום מעל רמה מוגדרת. לדוגמה, מס מותרות עשוי להיות מוטל על עסקאות נדל"ן מעל מיליון דולר, או רכישות רכב מעל 70,000 דולר.
מהו מס יוקרה? – ניתן לגבות את מס היוקרה כאחוז ממחיר הרכישה, או כאחוז מהסכום מעל רמה מוגדרת. לדוגמה, מס מותרות עשוי להיות מוטל על עסקאות נדל"ן מעל מיליון דולר, או רכישות רכב מעל 70,000 דולר.
מהו מס יוקרה? – הבנת מס יוקרה
כל המסים שנויים במחלוקת אבל חלקם שנויים במחלוקת יותר מאחרים. מס מכירה נגבה בדרך כלל מכל הקונים של סחורות ושירותים בתחום השיפוט הגובה אותו. כאשר מחויבים על מוצרים חיוניים, כמו מזון ותרופות, הם נתפסים כמכבידים באופן לא פרופורציונלי על צרכנים בעלי הכנסה נמוכה יותר, שנאלצים לשלם אחוז גבוה יותר מהכנסתם במסי מכירה.
נקודות מרכזיות
אבל מה לגבי מס רק על יאכטות, תכשיטים או נדל"ן בשווי של יותר ממיליון דולר? כעת היחידים שמשלמים את המס הם אותם מעטים שיכולים להרשות לעצמם את הסחורה הזו.
מסי יוקרה מתחלקים בדרך כלל לשתי קטגוריות:
שני המסים פופולריים יחסית מכיוון שהם פוגעים רק במיעוט מהאוכלוסייה.
אבל אפילו מיסי מותרות יכולים להיות שנויים במחלוקת פוליטית. מה שנקרא "מס יאכטות" נחקק בארה"ב בשנת 1991 על מנת לשלם את הגירעון הפדרלי. הוא כיסה מספר מוצרי יוקרה, כולל מטוסים פרטיים, מעילי פרווה ותכשיטים, כמו גם יאכטות. המס בוטל ב-1993 בטענה שהוא הרג את תעשיית היאכטות ועבודות אמריקאיות רבות יחד איתה.
הפוליטיקה של מיסי יוקרה
מיסי יוקרה מוטלים לרוב בתקופות מלחמה כדי להגדיל את הכנסות הממשלה, או כדי לממן הוצאה גדולה אחרת מבלי להעלות מסים על כלל האוכלוסייה. מתנגדיהם מציינים את הסכנה של אובדן מקומות עבודה, אך הרוב המכריע של האנשים אינם מושפעים ואינם מודאגים.
אז שוב, לפעמים מיסי מותרות פשוט לא עובדים. "מס חלונות" הוטל על בעלי בתים אנגלים החל משנת 1696. התיאוריה הייתה שלאנשים עם בתים גדולים יותר יש יותר חלונות, ולכן עליהם לשלם יותר מסים מאשר אלה שבדירות צנועות. אנשים עשירים ברחבי הארץ חידשו מיד את רוב חלונותיהם.
הגדרת יוקרה
מאחר ומוצרי מותרות מיוחסים לעשירים בחברה, צפוי שרוב משלמי המסים לא יושפעו ממס מותרות. עם זאת, ככל שמה שנראה כיוקרה משתנה עם הזמן, וככל שהמחירים עולים בגלל האינפלציה, יותר אנשים יהיו כפופים למס מתקדם זה. סחורות הנחשבות כסחורות רגילות או רגילות עלולות להיפגע במסי יוקרה אם הממשלה תצטרך להגדיל את הכנסותיה.
בתים יקרים הם יעד תכוף למסי יוקרה, אבל כאן ההגדרה של יוקרה נעשית עכורה. מדינות מסוימות גובות "מס אחוזה" על העברת בעלות על בתים המוערכים מעל רמה מסוימת.
במדינת ניו יורק, הרמה הזו היא מיליון דולר. זה אולי מכוון רק לקונים העשירים ביותר בסירקיוז או ברוצ'סטר, אבל זה סכום צנוע עבור בית במנהטן.
בוורמונט, מס האחוזה מגיע ל-100,000 דולר. מחיר הבית החציוני בוורמונט הוא כ-261,000 דולר.
התיאוריה הכלכלית של מיסי יוקרה
בכלכלה, מוצרי מותרות מכונים סחורות וובלן לכבודו של תורשטיין ובלן, שתיאר באופן מפורסם את המושג צריכה בולטת. זה מגדיר אותם כסחורות שהביקוש להן גדל עם עליית המחירים. ככל שדבר עולה יותר, כך הוא הופך ליותר נחשק.
מכיוון שהמיסים מעלים את מחיר הסחורה, ההשפעה של מיסי מותרות צריכה להיות ביקוש מוגבר לסחורות המוגדרות שמותרות. אולם בפועל, למוצרי יוקרה יש גמישות הכנסה גבוהה של ביקוש לפי הגדרה. הן השפעת ההכנסה והן השפעת ההחלפה יקטינו את הביקוש בחדות ככל שהמס יעלה.
במילים פשוטות, כמה אנשים שכמהים להחזיק יאכטה יחליטו שסירת קאנו תתאים.
