מה זה לשון הרע?
מה זה לשון הרע? לשון הרע כרוכה בפעולה של פרסום הצהרה על אדם, בין בכתב ובין בשידור בפלטפורמות מדיה כגון רדיו, טלוויזיה או אינטרנט, שאינה נכונה ומאיימת לפגוע במוניטין ו/או בפרנסתו של האדם היעד. לשון הרע נחשבת לעוול (עוולה) אזרחית ולכן יכולה להיות בסיס לתביעה. לעתים קרובות משווים לשון הרע עם לשון הרע, המתייחסת לנאום לשון הרע שלא כתוב או לא פורסם.
מה זה לשון הרע? – לעתים קרובות משווים לשון הרע עם לשון הרע, המתייחסת לנאום לשון הרע שלא כתוב או לא פורסם.
מה זה לשון הרע? – נקודות מרכזיות
הבנת לשון הרע
לשון הרע מייצגת את הגרסה המפורסמת או המשודרת של לשון הרע. לשון הרע מתרחשת כאשר דבריו של אדם פוגעים במוניטין של אדם אחר או מכתימות את יכולתו להתפרנס. אנשים המבצעים הוצאת דיבה יכולים להיות כפופים לעונשים אזרחיים, ובעבר, פליליים.
בארה"ב, לשון הרע נחשבה פעם לאזור של דיבור לא מוגן שאינו מכוסה על ידי חירויות התיקון הראשון, יחד עם גסויות ומילות לחימה. זה השתנה במהלך המאה ה-20, כאשר החלטות בית המשפט החלו להעדיף את חופש הביטוי על פני ההגנה על אלו שנפגעו מהדיבור שעלול להשמיץ.
האמירה הפוגענית המדוברת חייבת להתיימר להיות עובדתית ולא מבוססת דעה. זוהי בדרך כלל הגנה חזקה, אך אין זה אומר שרק על ידי הקדמת אמירה במילים "אני חושב", אדם מוגן מהאפשרות של ביצוע מעשי לשון הרע. לדוגמה, אם מישהו כתב ופרסם את המשפט, "אני חושב שסאם רצח את בן/בת הזוג שלו", אותו אדם בכל זאת חשוף להוצאת דיבה, למרות שהאמירה הזו הוגדרה טכנית כאמונה. אכן, ביטוי זה מצביע על כך שלאדם היה בסיס איתן להאמין שהאמירה היא עובדתית.
מוכיח לשון הרע
כדי שמישהו יימצא אשם בביצוע הוצאת דיבה, היעד של ההערות הפוגעניות לא חייב בהכרח לטעון להיפגע כתוצאה מההצהרה שפורסמה. מספר סוגים של הצהרות לשון הרע נחשבות לנזקות בפני עצמן ללא קשר לשאלה אם ניתן להוכיח שהן גרמו לנזק ממשי. אלה כוללים האשמות על פעילות פלילית, הצהרות על כך שלמישהו יש מחלה מדבקת, האשמות בהתנהגות מינית פסולה והאשמות על התנהלות עסקית לא מקצועית או בלתי הולמת.
בנפרד, בדרך כלל קשה יותר לאנשי ציבור לתבוע על הוצאת דיבה מאשר לגורמים פרטיים להגיש תביעה משפטית בעקבות הערות דומות. הדבר נובע בעיקר מהחלטה של בית המשפט העליון בארה"ב המחייבת את הוצאת דיבה להפגין "זדון ממשי" על מנת שדמות ציבורית יתבע. אי דיוקים עובדתיים צנועים, כגון ציון שגוי של גילו, גובהו או משקלו של אדם, אינם מהווים פעילות לשון הרע.
לבסוף, האמת מוכרת כהגנה מלאה מפני תלונות על לשון הרע. בהתאם לתחום השיפוט, ניתן להניח שהצהרת לשון הרע היא שקרית, ובמקרה זה הנתבע יכול להעלות הגנה חיובית אם הוא יכול להראות שהיא נכונה באופן מהותי, או שהנטל עשוי להיות על התובע בכך שהצהרת לשון הרע לכאורה היא, למעשה, שקר כדי להוכיח את טענתם. כך או כך, הצהרה אמיתית יכולה להיות מוגנת מפני טענות של לשון הרע.
הבדלים בין לשון הרע והשמצה
ההבדל העיקרי בין לשון הרע להוצאת דיבה הוא שהראשון כרוך בדיבור מכפיש, בעוד שהאחרון מתמקד בכתבי לשון הרע. מעניין לציין שלמרות שתוכן לשון הרע שהוצג באתרי אינטרנט נחשב במקור ללשון הרע ולא לשון הרע, דעה זו השתנתה, בעיקר בשל בתי המשפט האנגליים, שסבורים כי תוכן אינטרנט תואם את הדיבור יותר מאשר עם המדיה המודפסת המסורתית.
מנקודת מבט משפטית למהדרין, הערות לשון הרע אינן ניתנות לתביעה אלא אם כן הן מתפרסמות כראוי. למרבה הצער עבור בלוגרים בעלי כוונות לא טובות, המונח "פורסם", בהקשר של תקשורת באינטרנט, אומר מבחינה חוקית שרק אדם בודד חייב לקרוא את הבלוג הפוגעני המדובר. כתוצאה מכך, מנהל אתר עשוי להיתבע על הוצאת דיבה של מישהו על ידי זריקת המוניטין שלו בבלוג אישי, אם רק חברו הטוב ביותר, עמית או בן משפחה יצרכו את המילים המשמיצות.
כמובן, בלוגים אישיים נסחרים בדרך כלל הרבה פחות מאתרי הזרם המרכזי, כמו האתר הרשמי של חדשות ה-BBC ופלטפורמות גדולות אחרות. לכן, אותה קבוצה ראשונה נוטה יותר לברוח מההשמצה – לא רק משום שהמילים עלולות לחמוק מבלי שיבחינו בהן, אלא גם משום שהמטרה של לשון הרע עשויה להסס להגיש תביעה נגד הבלוגר הפוגע, פן יביא תיק פומבי בבית המשפט. עוד יותר תשומת לב להשמצות המדוברות.
מדוע דיבור בשידור מוציא דיבה אם הוא לא כתוב?
למרות שהמדיה המשודרת (למשל, טלוויזיה או רדיו) כוללת בדרך כלל מילים מדוברות ללא טקסט, היא בכל זאת נחשבת להוצאת דיבה מכיוון שעל פי החוק. הסיבה לכך היא שלמדיה המשודרת יש את היכולת להגיע לקהלים גדולים בדיוק כפי שמילים כתובות עושות, מה שהופך אותה לפחות זמנית.
האם אתה יכול להיות אשם בהוצאת דיבה אם אתה משאיר תגובות מזלזלות או שליליות באינטרנט?
אם הצהרה מכפישה או מזיקה נכתבת ומתפרסמת באינטרנט, כגון באמצעות פוסט בבלוג או באמצעות מדיה חברתית, היא עלולה להיחשב לשון הרע. אם כן, ניתן להעמיד לדין את מי שביצע את הדיבה. למרות שעדיין לא נפוץ, יש חשש מוגבר שביקורות מקוונות שליליות עלולות להוות בסופו של דבר הוצאת דיבה.
האם דעות יכולות להיות לשון הרע?
לא. הצהרות דעה (למשל, "אני חושב ש…") הן דיבור מוגן ולא ניתן להעמידן לדין על לשון הרע (בניגוד לאמירה עובדתית).
