מהי תורת הכמות של כסף?
מהי תורת הכמות של כסף? תורת הכמות של כסף היא תיאוריה לפיה שינויים במחיר מתייחסים לשונות בהיצע הכסף. זה מבוטא וללמד בדרך כלל באמצעות משוואת החליפין והוא בסיס מרכזי של התיאוריה הכלכלית של מונטריזם.
מהי תורת הכמות של כסף? – נקודות מרכזיות
הבנת תורת הכמות של הכסף
הגרסה הנפוצה ביותר, המכונה לעתים "תיאוריית הכמות הנאו" או התיאוריה הדייגית, מציעה שיש קשר פרופורציונלי מכני וקבוע בין שינויים בהיצע הכסף לבין רמת המחירים הכללית. ניסוח פופולרי זה, אם כי שנוי במחלוקת, של תורת הכמות של כסף מבוסס על משוואה של הכלכלן האמריקאי אירווינג פישר.
משוואת פישר מחושבת כך:
M × V = P × Twhere: M = Money SupplyV = מהירות של moneyp = ממוצע מחיר רמת = נפח עסקאות במשק \ התחל {מיושר} & \ טקסט {m} \ פעמים \ טקסט {v} = \ טקסט { P} \times \text{T} \\ &\textbf{כאשר:} \\ &\text{M} = \text{אספקת כסף} \\ &\text{V} = \text{מהירות כסף} \ \ &\text{P} = \text{רמת מחיר ממוצע} \\ &\text{T} = \text{נפח העסקאות במשק} \\ \end{aligned}M×V=P×Twhere: M=הצעת כסףV=מהירות של כסףP=ממוצע רמת מחיר T=נפח של עסקאות בכלכלה
באופן כללי, תורת הכמות של הכסף מסבירה כיצד עלייה בכמות הכסף נוטה ליצור אינפלציה, ולהיפך. בתיאוריה המקורית, מניחים ש-V הוא קבוע ו-T הוא יציב ביחס ל-M, כך ששינוי ב-M משפיע ישירות על P. במילים אחרות, אם היצע הכסף יגדל אז רמת המחירים הממוצעת תטוה ל- עלייה בפרופורציה (ולהיפך), עם השפעה מועטה על הפעילות הכלכלית הריאלית.
לדוגמה, אם הפדרל ריזרב (הפד) או הבנק המרכזי של אירופה (ECB) הכפילו את היצע הכסף בכלכלה, המחירים לטווח הארוך בכלכלה ייטו לעלות באופן דרמטי. הסיבה לכך היא שיותר כסף שמסתובב בכלכלה ישתווה ליותר ביקוש והוצאה של צרכנים, מה שמעלה את המחירים.
ביקורת על תורת הכמות של פישר לגבי הכסף
כלכלנים חלוקים בדעתם לגבי מידת ההתאמה של המחירים במהירות ובאופן פרופורציונלי לאחר שינוי בכמות הכסף, ובאשר למידת היציבות של V ו-T ביחס לזמן ול-M.
למודל פישר יש חוזקות רבות, כולל פשטות וישימות למודלים מתמטיים. עם זאת, היא משתמשת בכמה הנחות שכלכלנים אחרים הטילו ספק בהן כדי ליצור את פשטותו, כולל הנייטרליות של מנגנון אספקת הכסף וההעברה, ההתמקדות במשתנים מצרפים וממוצעים, אי תלות המשתנים ויציבות V.
תיאוריות כמויות מתחרות
מונטריסטים
כלכלה מוניטרית, המזוהה בדרך כלל עם מילטון פרידמן ועם בית הספר לכלכלה בשיקגו, דוגלת במודל פישר, אם כי בשינויים מסוימים. בתפיסה זו, V אולי אינו קבוע או יציב, אבל הוא משתנה באופן צפוי מספיק עם תנאי מחזור העסקים, שקובעי המדיניות יכולים להתאים את השונות שלו, ובעיקר להתעלם מהם על ידי תיאורטיקנים.
לפי הפרשנות שלהם, מוניטריסטים תומכים לרוב בעלייה יציבה או עקבית בהיצע הכסף. אמנם לא כל הכלכלנים מקבלים דעה זו, אבל יותר כלכלנים מקבלים את הטענה המוניטריסטית ששינויים בהיצע הכסף אינם יכולים להשפיע על רמת התפוקה הכלכלית האמיתית בטווח הארוך.
קיינזיאנים
הקיינסיאנים פחות או יותר משתמשים באותה מסגרת כמו המוניטריסטים, למעט יוצאים מן הכלל. ג'ון מיינרד קיינס דחה את הקשר הישיר בין M ו-P, מכיוון שלדעתו הוא מתעלם מתפקיד הריבית. קיינס גם טען שתהליך מחזור הכסף הוא מסובך ולא ישיר, ולכן מחירים בודדים לשווקים ספציפיים מסתגלים בצורה שונה לשינויים בהיצע הכסף.
התיאוריה שלו הדגישה שמהירות (V) אינה קבועה או יציבה, אלא יכולה להשתנות בהתבסס על אופטימיות או פחד וחוסר ודאות לגבי העתיד, מה שמניע את העדפת הנזילות. קיינס האמין שמדיניות אינפלציונית יכולה לעזור לעורר ביקוש מצרפי ולהגביר את התפוקה לטווח הקצר כדי לעזור לכלכלה להשיג תעסוקה מלאה.
קנוט וויקסל והאוסטרים
האתגר הרציני ביותר בפני פישר הגיע מהכלכלן השבדי קנוט וויקסל, שהתיאוריות שלו התפתחו ביבשת אירופה, בעוד שפישר גדלה בארצות הברית ובבריטניה. ויקסל, יחד עם כלכלנים אוסטרים כמו לודוויג פון מיזס וג'וזף שומפטר, הסכימו שהעלייה בכמות הכסף הובילה ליותר מחירים.
אולם לדעתם, גירוי מלאכותי של היצע הכסף באמצעות המערכת הבנקאית יעוות את המחירים בצורה לא אחידה, במיוחד במגזרי מוצרי ההון. זה, בתורו, מעביר את העושר האמיתי בצורה לא אחידה ואף עלול לגרום למחזורים עסקיים.
המודלים הדינמיים של ויקסליאן, אוסטריה וקיינסיאנית עומדים בניגוד למודל הדייגי הסטטי. שלא כמו המוניטריסטים, חסידי המודלים המאוחרים יותר אינם דוגלים ברמת מחירים יציבה במדיניות המוניטרית.
