מהי כמות שיווי משקל?
מהי כמות שיווי משקל? כמות שיווי משקל היא כאשר אין חסר או עודף של מוצר בשוק. היצע וביקוש מצטלבים, כלומר כמות הפריט שהצרכנים רוצים לקנות שווה לכמות המסופקת על ידי היצרנים שלו. במילים אחרות, השוק הגיע לאיזון מושלם כאשר המחירים מתייצבים כך שיתאימו לכל הצדדים. תיאוריה מיקרו-כלכלית בסיסית מספקת מודל לקביעת הכמות והמחיר האופטימליים של מוצר או שירות. תיאוריה זו מבוססת על מודל ההיצע והביקוש, שהוא הבסיס הבסיסי לקפיטליזם שוק. היא מניחה שיצרנים וצרכנים מתנהגים באופן צפוי ועקבי ואין גורמים אחרים המשפיעים על ההחלטות שלהם.
מהי כמות שיווי משקל? – תיאוריה מיקרו-כלכלית בסיסית מספקת מודל לקביעת הכמות והמחיר האופטימליים של מוצר או שירות. תיאוריה זו מבוססת על מודל ההיצע והביקוש, שהוא הבסיס הבסיסי לקפיטליזם שוק. היא מניחה שיצרנים וצרכנים מתנהגים באופן צפוי ועקבי ואין גורמים אחרים המשפיעים על ההחלטות שלהם.
מהי כמות שיווי משקל? – נקודות מרכזיות
הבנת כמות שיווי המשקל
בתרשים היצע וביקוש יש שתי עקומות, האחת מייצגת היצע והשנייה מייצגת ביקוש. עקומות אלו משורטטות כנגד המחיר (ציר ה-y) והכמות (ציר ה-x). אם מסתכלים משמאל לימין, ההיצע מתעקל כלפי מעלה. הסיבה לכך היא שיש קשר ישיר בין מחיר להיצע. ליצרן יש תמריץ גדול יותר לספק פריט אם המחיר גבוה יותר. לכן, ככל שמחיר המוצר עולה, כך גם הכמות המסופקת עולה.
בינתיים, עקומת הביקוש, המייצגת קונים, משתפלת כלפי מטה. הסיבה לכך היא שיש קשר הפוך בין המחיר לכמות המבוקשת. צרכנים מוכנים יותר לרכוש מוצרים אם הם זולים; לכן, ככל שהמחיר עולה, הכמות המבוקשת יורדת.
מכיוון שלעקומות יש מסלולים הפוכים, הם בסופו של דבר יצטלבו בטבלת ההיצע והביקוש. זוהי נקודת שיווי המשקל הכלכלי, המייצגת גם את כמות שיווי המשקל ומחיר שיווי המשקל של סחורה או שירות.
מכיוון שהצומת מתרחש בנקודה הן בעקומת ההיצע והן בעקומת הביקוש, ייצור/קניית כמות שיווי המשקל של מוצר או שירות במחיר שיווי המשקל אמורה להיות נוחה הן ליצרנים והן לצרכנים. באופן היפותטי, זהו המצב היעיל ביותר שאליו השוק יכול להגיע והמצב שאליו הוא נמשך באופן טבעי.
נסיבות ייחודיות
תיאוריית ההיצע והביקוש עומדת בבסיס רוב הניתוחים הכלכליים, אבל הכלכלנים מזהירים שלא לקחת את זה מילולית מדי. טבלת היצע וביקוש מייצגת רק, בחלל ריק, את השוק של סחורה או שירות אחד. במציאות, תמיד ישנם גורמים רבים אחרים המשפיעים על החלטות כמו מגבלות לוגיסטיות, כוח קנייה ושינויים טכנולוגיים או התפתחויות אחרות בתעשייה.
התיאוריה אינה מתייחסת לחיצוניות פוטנציאלית, שעלולה לגרום לכישלון בשוק. לדוגמה, במהלך רעב תפוחי האדמה האירי של אמצע המאה ה-19, תפוחי אדמה איריים עדיין יוצאו לאנגליה. שוק תפוחי האדמה היה בשיווי משקל – היצרנים האיריים והצרכנים האנגלים היו מרוצים מהמחיר וממספר תפוחי האדמה בשוק. עם זאת, האירים, שלא היו גורם בהגעה למחיר ולכמות האופטימלית של פריטים, גוועו ברעב.
אמצעי רווחה חברתיים מתקינים לתיקון מצב כזה, או סובסידיות ממשלתיות לתמיכה בתעשייה מסוימת, יכולים גם להשפיע על מחיר שיווי המשקל והכמות של סחורה או שירות.
