מהו משפט הקואז?
מהו משפט הקואז? משפט הקואז הוא תיאוריה משפטית וכלכלית שפותחה על ידי הכלכלן רונלד קואז בנוגע לזכויות קניין, הקובעת כי היכן שיש שווקים תחרותיים שלמים ללא עלויות עסקה ומערך יעיל של תשומות ותפוקות, תיבחר החלטה מיטבית. זה בעצם טוען שמשא ומתן בין יחידים או קבוצות הקשורים לזכויות קניין יוביל לתוצאה מיטבית ויעילה, לא משנה מהי התוצאה.
מהו משפט הקואז? – זה בעצם טוען שמשא ומתן בין יחידים או קבוצות הקשורים לזכויות קניין יוביל לתוצאה מיטבית ויעילה, לא משנה מהי התוצאה.
מהו משפט הקואז? – נקודות מרכזיות
הבנת משפט הקואז
משפט הקואז מיושם כאשר יש זכויות קניין סותרות. משפט ה-Coase קובע כי בתנאים כלכליים אידיאליים, כאשר יש התנגשות של זכויות קניין, הצדדים המעורבים יכולים להתמקח או לנהל משא ומתן על תנאים שישקפו במדויק את מלוא העלויות והערכים הבסיסיים של נושא זכויות הקניין, שיביאו לתוצאה היעילה ביותר.
על מנת שזה יקרה, חייבים להתקיים התנאים המקובלים בניתוח של שווקים יעילים ותחרותיים, במיוחד היעדר עלויות עסקה. המידע חייב להיות חופשי, מושלם וסימטרי.
אחד העקרונות של משפט קואז הוא שמיקוח חייב להיות לא יקר; אם ישנן עלויות הקשורות למיקוח, כגון אלו הנוגעות לפגישות או אכיפה, זה משפיע על התוצאה. אף אחד מהצדדים אינו יכול להחזיק בכוח שוק ביחס לשני, כך שכוח המיקוח בין הצדדים יכול להיות שווה מספיק כדי שלא ישפיע על תוצאות ההסדר.
משפט ה-Coase מראה כי בכל הנוגע לזכויות קניין, הצדדים המעורבים אינם שוקלים בהכרח כיצד מחולקים זכויות הקניין אם תנאים אלה מתקיימים וכי אכפת להם רק מההכנסה הנוכחית והעתידית ושכר הדירה ללא קשר לנושאים כגון סנטימנט אישי, שוויון חברתי או אחר. גורמים לא כלכליים.
משפט ה-Coase נתפס באופן נרחב כטיעון נגד התערבות חקיקתית או רגולטורית של סכסוכים על זכויות קניין והסדרים פרטיים ביניהם. זה פותח במקור על ידי רונלד קואז כשבחן את הרגולציה של תדרי רדיו. הוא טען שלא נדרשת ויסות תדרים מכיוון שלתחנות שיש להן את המרב משידור בתדר מסוים יש תמריץ לשלם לגופי שידור אחרים שלא יתערבו.
דוגמה למשפט הקואז
משפט ה-Coase מיושם במצבים שבהם הפעילות הכלכלית של צד אחד מטילה עלות או נזק לרכוש של צד אחר. בהתבסס על המיקוח המתרחש במהלך התהליך, ניתן להציע כספים כדי לפצות צד אחד על פעילותו של הצד השני או לשלם לצד שפעילותו גורמת לנזק על מנת להפסיק פעילות זו.
לדוגמה, אם עסק המייצר מכונות במפעל נתון לתלונת רעש שיזמו משקי בית שכנים שיכולים לשמוע את הרעשים החזקים של מכונות שהושמעו, משפט קואז יוביל לשני הסדרים אפשריים.
בית העסק עשוי לבחור להציע פיצוי כספי לצדדים הנפגעים על מנת שיאפשרו לו להמשיך להפיק את הרעש או שהעסק עלול להימנע מלהפיק את הרעש אם ניתן לגרום לשכנים לשלם לעסק על כך, על מנת לפצות את העסק על עלויות נוספות או אובדן הכנסה הקשורים להפסקת הרעש. זה האחרון לא יתרחש בפועל, כך שהתוצאה תהיה שהעסק ימשיך בפעילות ללא חילופי כסף.
אם ערך השוק המופק מהפעילות שמרעישה עולה על שווי השוק של הנזק שהרעש גורם לשכנים, אזי התוצאה השוקית היעילה למחלוקת היא שהעסק ימשיך לייצר מכונות. העסק יכול להמשיך לייצר את הרעש ולפצות את השכנים מההכנסות שנוצרו.
אם ערך התפוקה של העסק לייצור מכונות נמוך מהעלות המוטלת על השכנים מהרעש, אז התוצאה היעילה היא שהעסק יפסיק לייצר מכונות והשכנים יפצו את העסק על כך. בעולם האמיתי, לעומת זאת, שכנים לא ישלמו לעסק כדי להפסיק לייצר מכונות, כי העלות של כך גבוהה מהערך שהם מייחסים להיעדר הרעש.
האם ניתן ליישם את משפט הקואז בעולם האמיתי?
כדי שמשפט קואז יחול, חייבים להתקיים תנאים לשווקים תחרותיים יעילים סביב הנכס השנוי במחלוקת. אם לא, לא סביר שיושג פתרון יעיל.
הנחות אלו: אפס עלויות עסקה (מיקוח), מידע מושלם, ללא הבדלי כוח שוק, ושווקים יעילים עבור כל הסחורות וגורמי הייצור הקשורים, הם ללא ספק מכשול גבוה לעבור בעולם האמיתי שבו עלויות העסקה נמצאות בכל מקום, המידע לעולם אינו מושלם , כוח שוק הוא הנורמה, ורוב השווקים של מוצרים סופיים וגורמי ייצור אינם עומדים בדרישות ליעילות תחרותית מושלמת.
מכיוון שהתנאים הדרושים למשפט הקואז' לחול במחלוקות בעולם האמיתי על חלוקת זכויות הקניין כמעט ולא מתרחשים מחוץ למודלים כלכליים אידיאלים, יש המפקפקים ברלוונטיות שלו לשאלות יישומיות של חוק וכלכלה.
מתוך הכרה בקשיים בעולם האמיתי עם יישום משפט הקואז, חלק מהכלכלנים רואים במשפט לא מרשם לאופן שבו יש לפתור מחלוקות, אלא כהסבר מדוע ניתן למצוא כל כך הרבה תוצאות בלתי יעילות לכאורה למחלוקות כלכליות בעולם האמיתי. .
