אג"ח להמרה

מהו אג"ח להמרה? איגרת חוב להמרה הינה נייר ערך חוב קבוע המניב תשלומי ריבית, אך ניתן להמירו למספר קבוע מראש של מניות רגילות. ההמרה מהאג"ח למניה יכולה להיעשות בזמנים מסוימים במהלך חיי האג"ח ולרוב נתונה לשיקול דעתו של בעל האג"ח. כבטוחה היברידית, מחיר אג"ח להמרה רגיש במיוחד לשינויים בריבית, למחיר המניה הבסיסית ולדירוג האשראי של המנפיק.

נקודות מפתח

• איגרת חוב להמרה משלמת תשלומי ריבית עם הכנסה קבועה, אך ניתן להמיר אותה למספר קבוע מראש של מניות מניות רגילות.
• ההמרה מהאג"ח למניה מתרחשת בזמנים ספציפיים במהלך חיי האג"ח ולרוב נתונה לשיקול דעתו של בעל האג"ח.
• איגרת חוב להמרה מציעה למשקיעים סוג של נייר ערך היברידי בעל תכונות של אגרת חוב, כמו תשלומי ריבית, תוך אפשרות להחזיק במניה הבסיסית.

אגרת חוב היא מכשיר עם הכנסה קבועה המייצגת הלוואה שאותה משקיע לווה בדרך כלל לתאגידי או לממשלה.

הבנת אגרות חוב להמרה

אגרות חוב להמרה מהוות אפשרות מימון גמישה לחברות. אגרת חוב להמרה מציעה למשקיעים סוג של נייר ערך היברידי, שיש בו תכונות של אגרות חוב כמו תשלומי ריבית, תוך שהוא מספק אפשרות להחזיק במניה. יחס ההמרה של איגרת חוב זו קובע כמה מניות של מניות תוכלו לקבל מהמרת אג"ח אחת. לדוגמא, יחס 5: 1 פירושו שאג"ח אחד יומר לחמש מניות של מניות רגילות. מחיר ההמרה הוא המחיר למניה בו ניתן להמיר נייר ערך להמרה, כמו אג"ח קונצרניות או מניות מועדפות, למניה רגילה. מחיר ההמרה נקבע כאשר נקבע יחס ההמרה לנייר ערך להמרה. את מחיר ההמרה ואת היחס ניתן למצוא באג"ח (במקרה של אגרות חוב להמרה).

סוגים של אגרות חוב להמרה

איגרת חוב להמרה vanilla מספקת למשקיע את האפשרות להחזיק את האג"ח עד לפדיון או להמיר אותה למניה. אם מחיר המניה ירד מאז מועד הנפקת האג"ח, המשקיע יכול להחזיק את האג"ח עד לפדיון ולקבל את השווי הנקוב. אם מחיר המניה עולה משמעותית, המשקיע יכול להמיר את האג"ח למניה או להחזיק או למכור את המניה לפי שיקול דעתם. באופן אידיאלי, משקיע רוצה להמיר את האג"ח למניה כאשר הרווח ממכירת המניות עולה על הערך הנקוב של האג"ח בתוספת הסכום הכולל של תשלומי הריבית שנותרו.

אגרות חוב להמרה Mandatory נדרשות להמרה על ידי המשקיע ביחס המרה וברמת מחיר מסוימים. מנגד, אגרת חוב להמרה הפיכה מעניקה לחברה את הזכות להמיר את האג"ח למניות הון או לשמור על האג"ח כהשקעת הכנסה קבועה עד לפדיון. אם האג"ח מומרת, הדבר נעשה במחיר מוגדר ויחס המרה קבועים מראש.

יתרונות וחסרונות של אגרות חוב להמרה

הנפקת איגרות חוב להמרה יכולה לעזור לחברות למזער את תחושת המשקיעים השלילית שתקיף את הנפקת המניות. בכל פעם שחברה מנפיקה מניות או הון נוסף, היא מוסיפה למספר המניות הקיימות ומדללת את הבעלות של המשקיעים הקיימים. החברה עשויה להנפיק איגרות חוב להמרה כדי למנוע סנטימנט שלילי. מחזיקי איגרות החוב יכולים, אם כן, להמיר למניות הון אם החברה תצליח. הנפקת איגרות חוב להמרה יכולה גם לעזור לספק למשקיעים ביטחון מסוים במקרה של מחדל. חברת סטארטאפ, למשל, עשויה לקבל פרויקט שדורש כמות משמעותית של הון וכתוצאה מכך הפסד בהכנסות לטווח הקרוב. עם זאת, הפרויקט אמור להוביל את החברה לרווחיות בעתיד. משקיעים באג"ח להמרה יכולים להחזיר חלק מהקרן שלהם לאחר כישלונה של החברה, בעוד שהם יכולים ליהנות גם מהשבחת הון, על ידי המרת האג"ח להון, אם החברה תצליח. המשקיעים יכולים ליהנות מרכיב הערך המוסף המובנה באגרות חוב להמרה, כלומר למעשה איגרת חוב עם אופציית מניות, במיוחד אופציית רכש. אופציית רכש היא הסכם המעניק לרוכש האופציה את הזכות – ולא את החובה – לקנות מניה, אג"ח או מכשירים אחרים במחיר מוגדר בתוך תקופה מסוימת. עם זאת, איגרות חוב להמרה נוטות להציע שיעור קופון נמוך יותר או שיעור תשואה בתמורה לשווי האופציה להמרת האג"ח למניה רגילה. חברות מרוויחות מכיוון שהן יכולות להנפיק חובות בריבית נמוכה יותר מאשר בהצעות אג"ח מסורתיות. עם זאת, לא כל החברות מציעות אג"ח להמרה. כמו כן, מרבית איגרות החוב להמרה נחשבות למסוכנות / תנודתיות יותר ממכשירים בעלי הכנסה קבועה טיפוסית.

מנפיקי האג"ח

ממשלות (בכל הרמות) ותאגידים משתמשים בדרך כלל באג"ח על מנת ללוות כסף. ממשלות צריכות לממן כבישים, בתי ספר, סכרים או תשתיות אחרות. ההוצאה הפתאומית של מלחמה עשויה לדרוש גם צורך בגיוס כספים. באופן דומה, תאגידים ישאילו לעיתים קרובות כסף לצורך הגדלת עסקיהם, רכישת נכסים וציוד, ביצוע פרויקטים רווחיים, לצורך מחקר ופיתוח או העסקת עובדים. הבעיה שארגונים גדולים נתקלים בה היא שהם בדרך כלל זקוקים להרבה יותר כסף ממה שהבנק הממוצע יכול לספק.

אגרות חוב נותנות מענה בכך שהן מאפשרות למשקיעים בודדים רבים לקבל את תפקיד המלווה. ואכן, שוקי החובות הציבוריים מאפשרים לאלפי משקיעים להלוות כל אחד מההון הדרוש. יתר על כן, השווקים מאפשרים למלווים למכור את איגרות החוב שלהם למשקיעים אחרים או לקנות אג"ח מאנשים אחרים – זמן רב לאחר שהארגון המנפיק המקורי גייס הון.

איך עובדים אג"ח

אג"ח מכונה בדרך כלל ניירות ערך בעלי הכנסה קבועה והם אחד משלושה סוגי נכסים שמשקיעים בודדים מכירים בדרך כלל, יחד עם מניות (מניות) ושווי מזומנים. אגרות חוב קונצרניות וממשלתיות רבות נסחרות בציבור. אחרים נסחרים מעבר לדלפק (OTC) או באופן פרטי בין הלווה למלווה.

כאשר חברות או גופים אחרים צריכים לגייס כסף למימון פרויקטים חדשים, לקיים פעילות שוטפת או למחזר חובות קיימים, הם עשויים להנפיק אג"ח ישירות למשקיעים. הלווה (המנפיק) מנפיק איגרת חוב הכוללת את תנאי ההלוואה, תשלומי ריבית אשר יבוצעו ומועד בו יש להחזיר את הכספים המושאלים (קרן האג"ח) (מועד הפירעון).

תשלום הריבית (הקופון) הוא חלק מהתשואה שמחזיקים מחזיקי האג"ח בגין הלוואת כספם למנפיק. שיעור הריבית הקובע את התשלום נקרא שיעור הקופון. המחיר הראשוני של מרבית איגרות החוב נקבע בדרך כלל לשווי, בדרך כלל 100 דולר או 1,000 דולר נקוב לאג"ח בודדת.

מחיר השוק בפועל של איגרות חוב תלוי במספר גורמים: איכות האשראי של המנפיק, משך הזמן עד לפקיעתו, ושיעור הקופון לעומת סביבת הריבית הכללית באותה עת. הערך הנקוב של האג"ח הוא זה שיוחזר ללווה. בעל האג"ח הראשוני יכול למכור את רוב האג"ח למשקיעים אחרים לאחר שהונפקו. במילים אחרות, משקיע אג"ח אינו צריך להחזיק אג"ח עד למועד הפירעון. מקובל גם כי האג"ח נרכשות מחדש על ידי הלווה אם שיעורי הריבית יורדים, או אם האשראי של הלווה השתפר, והוא יכול להנפיק מחדש אגרות חוב חדשות בעלות נמוכה יותר.

ערך נקוב הוא סכום הכסף שהאיגרת תהיה שווה בפדיון. זהו גם סכום הייחוס בו מנפיק האג"ח משתמש בחישוב תשלומי הריבית. לדוגמא, נניח שמשקיע רוכש אגרת חוב בפרמיה של 1,090 דולר ומשקיע אחר קונה את אותו אג"ח בהמשך כאשר הוא נסחר בהנחה בסך 980 דולר. כאשר האג"ח מגיע לפקיעה, שני המשקיעים יקבלו את הערך הנקוב של 1,000 דולר לאג"ח.

שיעור הקופון הוא שיעור הריבית שישלם מנפיק האג"ח על הערך הנקוב של האג"ח, מבוטא באחוזים. לדוגמא, שיעור קופון של 5% אומר שמחזיקי אגרות החוב יקבלו 5% ריבית בכל שנה.

מועדי קופון הם התאריכים בהם ישלם מנפיק האג"ח תשלומי ריבית. ניתן לבצע תשלומים בכל מרווח, אך הסטנדרט הוא תשלומים חצי שנתיים.

מועד הפירעון הוא המועד בו האג"ח יפקע ומנפיק האג"ח ישלם לבעל האג"ח את הערך הנקוב של האג"ח.

מחיר ההנפקה הוא המחיר בו מוכר האג"ח במקור את האג"ח.

שתי תכונות של איגרת חוב

איכות אשראי וזמן לפדיון – הן הקובעות העיקריות בשיעור הקופון של האג"ח. אם למנפיק יש דירוג אשראי ירוד, הסיכון לחדלות פירעון גדולה יותר ואג"ח אלו משלמות יותר ריבית. איגרות חוב שיש להן מועד פירעון ארוך מאוד משלמות לרוב גם ריבית גבוהה יותר. פיצוי גבוה יותר זה נובע מכך שמחזיק האג"ח חשוף יותר לסיכוני ריבית ואינפלציה לתקופה ממושכת.

דירוג אשראי לחברה ולאג"ח שלה נוצר על ידי סוכנויות דירוג אשראי כמו סטנדרט ופור'ס, מודי'ס ופיץ רייטינג. איגרות החוב האיכותיות ביותר נקראות "דרגת השקעה" וכוללות חובות שהונפקו על ידי ממשלת ארה"ב וחברות יציבות מאוד. איגרות חוב שאינן נחשבות כדרגת השקעה, אך אינן ברירת מחדל, נקראות אג"ח "תשואה גבוהה" או "זבל". לאג"ח אלו סיכון גבוה יותר של ברירת מחדל בעתיד ומשקיעים דורשים תשלום קופון גבוה יותר כדי לפצות אותם על סיכון זה. אגרות החוב ותיקי האג"ח יעלו או יירדו בערכם עם שינוי הריבית. הרגישות לשינויים בסביבת הריבית נקראת "משך זמן". השימוש במונח משך זמן בהקשר זה עלול לבלבל את משקיעי האג"ח החדשים מכיוון שהוא אינו מתייחס למשך הזמן שיש לאג"ח לפני הפדיון. במקום זאת, משך הזמן מתאר עד כמה מחיר האג"ח יעלה או יירד עם שינוי בריבית.

קטגוריות אג"ח

ישנן ארבע קטגוריות עיקריות של אגרות חוב שנמכרו בשווקים.

אגרות חוב קונצרניות מונפקות על ידי חברות. חברות מנפיקות אגרות חוב במקום לחפש הלוואות בנקאיות למימון חוב במקרים רבים מכיוון ששווקי האג"ח מציעים תנאים נוחים יותר וריבית נמוכה יותר.

איגרות חוב עירוניות מונפקות על ידי מדינות ועיריות. חלק מהאיגרות החוב העירוניות מציעות הכנסות מקופונים ללא מס למשקיעים.

איגרות חוב ממשלתיות כמו אלה שהונפקו על ידי ממשלת ארצות הברית. אגרות חוב שהונפקו עם תקופת פירעון של שנה או פחות מכונות "T Bills"; איגרות חוב המונפקות עם פרק זמן של 1-10 שנים נקראות "notes"; ואג"ח המונפקות עם יותר מ -10 שנים לפדיון נקראות "bonds". כל קטגוריית האג"ח המונפקת על ידי אוצר ממשלתי מכונה לרוב "treasuries". איגרות חוב ממשלתיות המונפקות על ידי ממשלות לאומיות יכולות להתייחס לחובות ריבוניים.

אגרות חוב של הסוכנות הן אלה שהונפקו על ידי ארגונים המזוהים עם הממשלה כמו פאני מיי או פרדי מק.