מהו אפקט העושר?
מהו אפקט העושר? אפקט העושר הוא תיאוריה כלכלית התנהגותית המציעה שאנשים מוציאים יותר כשווי הנכסים שלהם עולה. הרעיון הוא שצרכנים מרגישים בטוחים יותר מבחינה כלכלית ובטוחים לגבי העושר שלהם כשהבתים או תיק ההשקעות שלהם עולים בערכם. גורמים להם להרגיש עשירים יותר, גם אם ההכנסה והעלויות הקבועות שלהם זהות לבעבר.
מהו אפקט העושר? – נקודות מרכזיות
2:05
אפקט עושר
כיצד פועל אפקט העושר
השפעת העושר משקפת את ההשפעה הפסיכולוגית של עליית ערכי נכסים, כמו אלה המתרחשים במהלך השוק הרגיל, משפיעה על התנהגות הוצאות צרכנים. הרעיון מחדד כיצד תחושות הביטחון, המכונה אמון הצרכנים, מתחזקות על ידי עליות ניכרות בערך של תיקי השקעות. ביטחון נוסף תורם לרמות הוצאות גבוהות יותר ולרמות נמוכות יותר של חיסכון.
ניתן ליישם תיאוריה זו גם על עסקים. חברות נוטות להגדיל את רמות הגיוס שלהן ואת הוצאות ההון שלהן (CapEx) בתגובה לעליית ערכי הנכסים, באופן דומה לזו שנצפה בצד הצרכני.
המשמעות היא שהצמיחה הכלכלית צריכה להתחזק במהלך השווקים הבולטים – ולשחק שווקים נטוליים.
נסיבות ייחודיות
במבט ראשון, התפיסה שאפקט העושר מדרבן צריכה אישית היא הגיונית. סביר להניח שכל מי שיושב על רווחים עצומים מבית או מתיק מניות יהיה נוטה יותר לצאת לחופשה יקרה, מכונית חדשה או פריטים אחרים לפי שיקול דעת.
עם זאת, מבקרים טוענים שלהגדלת עושר הנכסים צריכה להיות השפעה קטנה בהרבה על הוצאות הצרכנים מאשר גורמים אחרים, כגון מס, הוצאות משק בית ומגמות תעסוקה. למה? מכיוון שרווח בשווי התיק של משקיע אינו שווה למעשה להכנסה פנויה גבוהה יותר.
בתחילה, יש להתייחס לרווחי שוק המניות ללא מימוש. רווח לא ממומש הוא רווח שקיים על הנייר, אך טרם נמכר בתמורה למזומן. כך גם לגבי מחירי הנכסים המזנקים.
דוגמה לאפקט העושר
התומכים בהשפעת העושר יכולים להצביע על מספר מקרים שבהם ריבית משמעותית והעלאות מסים במהלך השווקים השוורים לא הצליחו לשים בלמים את הוצאות הצרכנים. אירועים ב-1968 מציעים דוגמה טובה.
המסים הועלו ב-10%, ובכל זאת אנשים המשיכו להוציא יותר. למרות שההכנסה הפנויה ירדה בגלל נטל המס הנוסף, העושר המשיך לצמוח ככל ששוק המניות טיפס בהתמדה.
ביקורת על אפקט העושר
ובכל זאת, קיים ויכוח רב בין מביני השוק אם השפעת העושר באמת קיימת או לא, במיוחד בהקשר של שוק המניות. יש הסבורים שההשפעה קשורה יותר לקורלציה ולא לסיבתיות, ומציעים שהוצאה מוגברת מובילה לייסוף נכסים, ולא להיפך.
דיור לעומת אפקט העושר של שוק המניות
למרות שזה עדיין לא קשור באופן סופי, יש ראיות חזקות יותר הקושרות הוצאות מוגברות לערכי בית גבוהים יותר.
המאורות הכלכליים קארל קייס ורוברט שילר, מפתחי מדדי מחירי הבתים של קייס-שילר, יחד עם ג'ון קוויגלי יצאו לחקור את תיאוריית אפקט העושר על ידי איסוף נתונים מ-1982 עד 1999. התוצאות הוצגו במאמר שכותרתו "השוואת השפעות עושר : שוק המניות מול שוק הדיור", מצאו "במקרה הטוב עדויות חלשות" להשפעת עושר בבורסה, אך עדויות חזקות לכך שלשינויים בעושר בשוק הדיור יש השפעות חשובות על הצריכה.
מאוחר יותר הרחיבו המחברים את מחקרם על עושר והוצאות צרכנים בפאנל של מדינות בארה"ב לתקופה מורחבת של 37 שנים, מ-1975 עד הרבעון השני של 2012. לעלייה בין 2001 ל-2005, יגדיל את הוצאות משקי הבית בסך כולל של כ-4.3% במהלך ארבע השנים. לעומת זאת, ירידה בעושר בדיור בדומה להתרסקות בין 2005 ל-2009 תגרום לירידה בהוצאות של כ-3.5%.
כמה כלכלנים אחרים תמכו בטענות לפיהן גידול בעושר בדיור מעודד הוצאות נוספות. עם זאת, אחרים חולקים על תיאוריות אלה וטוענים כי מחקרים קודמים בנושא הוגזמו.
