גדול מכדי להיכשל: הגדרה, היסטוריה ורפורמות

מה גדול מכדי להיכשל?

מה גדול מכדי להיכשל? "גדול מדי מכדי להיכשל" מתאר מגזר עסקי או עסקי המושרש כל כך במערכת פיננסית או בכלכלה עד כי הכישלון שלו יהיה אסון. הממשלה תשקול חילוץ של ישות תאגידית או מגזר שוק, כמו בנקים בוול סטריט או יצרניות רכב בארה"ב, כדי למנוע אסון כלכלי.

post-image-3

מה גדול מכדי להיכשל? – נקודות מרכזיות

מה גדול מכדי להיכשל?

  • "גדול מדי מכדי להיכשל" מתאר עסק או מגזר שקריסתו תגרום לנזק כלכלי קטסטרופלי.
  • ממשלת ארה"ב התערבה באמצעי הצלה כאשר כישלון מהווה סיכון לכלכלה.
  • חוק היציבות הכלכלית לשעת חירום משנת 2008, בעקבות כישלון הבנקים במהלך המשבר הפיננסי של 2007-2008, כלל את תוכנית הסיוע בנכסים בעייתיים (TARP) בסך 700 מיליארד דולר.
  • 1:17

    גדול מדי מכדי להיכשל

    גופים פיננסיים

    חילוץ של בנקים בוול סטריט ומוסדות פיננסיים אחרים שנחשבו "גדולים מכדי להיכשל" התרחש במהלך המשבר הפיננסי העולמי של 2007-2008. בעקבות קריסת ליהמן ברדרס, הקונגרס העביר את חוק הייצוב הכלכלי לשעת חירום (EESA) באוקטובר 2008.

    אמצעי ההצלה כללו את תוכנית הסיוע לנכסים בעייתיים בסך 700 מיליארד דולר (TARP), שאישרה לממשלת ארה"ב לרכוש נכסים במצוקה כדי לייצב את המערכת הפיננסית. בעקבות הסיוע, הוטלו תקנות על פי חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט משנת 2010 על פיננסי מוסדות.

    רפורמה בבנקים

    בעקבות כישלונות בנקים בשנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30, נוצרה ה-Federal Deposit Insurance Corp. (FDIC) כדי לפקח על בנקים, לבטח פיקדונות של לקוחות ולספק לאמריקנים ביטחון שהחסכונות שלהם יהיו בטוחים. ה-FDIC מבטח חשבונות בודדים בבנקים חברים בסכום של עד $250,000 לכל מפקיד.

    המאה ה-21 ראתה אתגרים חדשים עבור הבנקים, שפיתחו מוצרים פיננסיים ומודלי סיכון שהיו בלתי נתפסים בשנות ה-30. המשבר הפיננסי של 2007–2008 חשף סיכונים צרכניים וכלכליים לא ידועים.

    חוק דוד-פרנק

    הועבר ב-2010, דוד-פרנק נוצר כדי לסייע במניעת חילוץ עתידי של המערכת הפיננסית. הוא כלל תקנות חדשות לגבי דרישות הון, מסחר קנייני והלוואות לצרכנים. דוד-פרנק גם הטיל דרישות גבוהות יותר לבנקים שסומנו יחד עם מוסדות פיננסיים בעלי חשיבות מערכתית (SIFI).

    רפורמת הבנקאות העולמית

    המשבר הפיננסי של 2007–2008 השפיע על בנקים ברחבי העולם. הרגולטורים העולמיים גם יישמו רפורמות, כאשר רוב הרגולציות החדשות התמקדו בבנקים "גדולים מדי מכדי להיכשל". דוגמאות ל-SIFIs גלובליות כוללות את Mizuho, ​​Bank of China, BNP Paribas, Deutsche Bank, וקרדיט סוויס. תקנות הבנק העולמי מנוהלות על ידי ועדת באזל לפיקוח על הבנקים, הבנק להסדרים בינלאומיים ומועצת היציבות הפיננסית.

    חברות שנחשבות גדולות מכדי להיכשל

    בנקים שלדברי הבנק הפדרלי של ארה"ב עלולים לאיים על יציבות המערכת הפיננסית בארה"ב כוללים:

  • בנק אוף אמריקה קורפ
  • בנק אוף ניו יורק מלון קורפ
  • Citigroup Inc.
  • קבוצת גולדמן זאקס בע"מ
  • JPMorgan Chase & Co.
  • מורגן סטנלי
  • State Street Corp.
  • וולס פארגו ושות'
  • גופים אחרים שנחשבו כ"גדולים מכדי להיכשל" במהלך המשבר הפיננסי של 2007-2008 ודרשו התערבות ממשלתית היו:

  • ג'נרל מוטורס (חברת רכב)
  • AIG (חברת ביטוח)
  • קרייזלר (חברת רכב)
  • פאני מיי (מפעל בחסות הממשלה (GSE))
  • פרדי מק (GSE)
  • GMAC – כעת Ally Financial (חברת שירותים פיננסיים)
  • ביקורת על תיאוריית ה-Too Big to Fail

    מה גדול מכדי להיכשל?מדיניות ותקנות רבות הוטלו כדי למנוע אסונות פיננסיים עתידיים ולצמצם את התערבות הממשלה. חוק דוד-פרנק שעבר ביולי 2010 מחייב את הבנקים להגביל את נטילת הסיכונים שלהם על ידי החזקת עתודות פיננסיות גדולות יותר. על הבנקים לשמור על יחס של נכסים איכותיים יותר או דרישות הון, במקרה של מצוקה בתוך הבנק או המערכת הפיננסית הרחבה יותר.

    לשכת ההגנה הפיננסית לצרכן (CFPB) טיפלה במשבר המשכנתאות הסאב-פריים ויישמה שיטות הלוואת משכנתא שמקלות על הצרכנים להבין את תנאי הסכם משכנתא.

    המבקרים טענו שהתקנות פוגעות בתחרותיות של חברות אמריקאיות וטוענים שדרישות הציות לרגולציה מכבידות יתר על המידה על בנקים קהילתיים ומוסדות פיננסיים קטנים יותר שלא מילאו תפקיד במשבר הפיננסי.

    האם 'גדול מדי מכדי להיכשל' הוא קונספט חדש?

    מונח זה פורסם על ידי נציג ארה"ב סטיוארט מקיני (R-Conn.) בשימוע בקונגרס משנת 1984, שדן בהתערבות של ה-Fedal Deposit Insurance Corp. (FDIC) עם הבנק של קונטיננטל אילינוי. למרות שהמונח היה בשימוש בעבר, הוא הפך להיות מוכר יותר במהלך המשבר הפיננסי העולמי של 2007–2008 כאשר וול סטריט קיבלה חילוץ ממשלתי.

    אילו הגנות מפחיתות את "גדול מדי מכדי להיכשל"?

    הוקמו תקנות המחייבות מוסדות פיננסיים בעלי חשיבות מערכתית לשמור על הון הולם ולהיכנע למשטרי פיקוח ופתרון משופרים. לאחר קריסת מוסדות פיננסיים גדולים ב-2008, נחקקו מדיניות, כולל חוק היציבות הכלכלית לשעת חירום משנת 2008 (EESA) וה- חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט משנת 2010.

    כיצד סייעה תוכנית הסיוע בנכסים בעייתיים לבנקים שהיו גדולים מכדי להיכשל?

    EESA הקימה את Troubled Assets Relief Program(TARP) המסמיכה את שר האוצר "לרכוש, להתחייב ולממן התחייבויות לרכוש נכסים בעייתיים מכל מוסד פיננסי, בתנאים וההגבלות שיקבעו על ידי המזכיר." התומכים סברו כי חיוני למזער את הנזק הכלכלי שנוצר כתוצאה מהתמוטטות משכנתאות הסאב-פריים.

    סיכום ומסקנות

    כדי להגן על כלכלת ארה"ב מפני כישלון פיננסי אסון שעלול להיות בעל השלכות גלובליות, הממשלה עשויה להיכנס לחילוץ פיננסי של עסק קריטי מערכתית או מגזר כלכלי, כגון תחבורה או תעשיית הרכב. במהלך המשבר הפיננסי העולמי של 2007-2008, קובעי מדיניות ורגולטורים בארה"ב ראו שכמה בנקים ותאגידים "גדולים מכדי להיכשל" וסיפקו אמצעי הצלה באמצעות חוק היציבות הכלכלית לשעת חירום משנת 2008.

    tradingpedia.co.il -> powered by : Sakara

    פוסטים קשורים

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    תבדוק גם את זה
    Close
    Back to top button
    דילוג לתוכן