מהו מבנה הון?
מהו מבנה הון? מבנה הון הוא השילוב המסוים של חובות עצמיים המשמשים חברה למימון הפעילות הכוללת והצמיחה שלה. ההון העצמי נובע ממניות הבעלות בחברה ותובע את תזרימי המזומנים והרווחים העתידיים שלה. החוב מגיע בצורה של הנפקות אג"ח או הלוואות, בעוד שההון העצמי עשוי להגיע בצורה של מניות רגילות, מניות מועדפות או רווחים שנשארו. גם חוב לטווח קצר נחשב לחלק ממבנה ההון.
מהו מבנה הון? – ההון העצמי נובע ממניות הבעלות בחברה ותובע את תזרימי המזומנים והרווחים העתידיים שלה. החוב מגיע בצורה של הנפקות אג"ח או הלוואות, בעוד שההון העצמי עשוי להגיע בצורה של מניות רגילות, מניות מועדפות או רווחים שנשארו. גם חוב לטווח קצר נחשב לחלק ממבנה ההון.
מהו מבנה הון? – נקודות מרכזיות
דינמיקה של חוב והון
ניתן למצוא במאזן גם חוב וגם הון. נכסי החברה, הרשומים אף הם במאזן, נרכשים עם חוב או הון עצמי. מבנה ההון יכול להיות תערובת של חוב לטווח ארוך של חברה, חוב לטווח קצר, מניות רגילות ומניות בכורה. שיעור החוב של החברה לטווח קצר לעומת החוב לטווח ארוך נלקח בחשבון בעת ניתוח מבנה ההון שלה.
כאשר אנליסטים מתייחסים למבנה ההון, סביר להניח שהם מתייחסים ליחס החוב להון (D/E) של חברה, המספק תובנה לגבי מידת הסיכון של שיטות ההלוואות של החברה. בדרך כלל, לחברה שממומנת בכבדות על ידי חוב יש מבנה הון אגרסיבי יותר ולכן מהווה סיכון גדול יותר למשקיעים. עם זאת, סיכון זה עשוי להיות המקור העיקרי לצמיחת החברה.
חוב הוא אחת משתי הדרכים העיקריות שבהן חברה יכולה לגייס כסף בשוקי ההון. חברות נהנות מחוב בגלל יתרונות המס שלו; תשלומי ריבית המבוצעים כתוצאה מהלוואת כספים עשויים להיות בניכוי מס. החוב גם מאפשר לחברה או לעסק לשמור על הבעלות, בניגוד להון העצמי. בנוסף, בתקופות של ריבית נמוכה, החוב הוא בשפע וקל לגישה.
הון עצמי מאפשר למשקיעים חיצוניים לקחת בעלות חלקית על החברה. הון עצמי יקר יותר מחוב, במיוחד כאשר הריבית נמוכה. עם זאת, בניגוד לחובות, אין צורך להחזיר את ההון העצמי. מדובר בהטבה לחברה במקרה של ירידה ברווחים. מצד שני, ההון העצמי מייצג תביעה של הבעלים על הרווחים העתידיים של החברה.
מבנה הון אופטימלי
לחברות שמשתמשות ביותר חוב מאשר הון עצמי כדי לממן את נכסיהן ולממן פעילות תפעולית יש יחס מינוף גבוה ומבנה הון אגרסיבי. לחברה שמשלמת על נכסים עם יותר הון מאשר חוב יש יחס מינוף נמוך ומבנה הון שמרני. עם זאת, יחס מינוף גבוה ומבנה הון אגרסיבי יכולים גם להוביל לשיעורי צמיחה גבוהים יותר, בעוד שמבנה הון שמרני יכול להוביל לשיעורי צמיחה נמוכים יותר.
אנליסטים משתמשים ביחס D/E כדי להשוות את מבנה ההון. זה מחושב על ידי חלוקת סך ההתחייבויות בהון העצמי הכולל. חברות מתמצאות למדו לשלב גם חוב וגם הון באסטרטגיות הארגוניות שלהן. עם זאת, לפעמים חברות עשויות להסתמך יותר מדי על מימון חיצוני וחוב בפרט. משקיעים יכולים לפקח על מבנה ההון של החברה על ידי מעקב אחר יחס ה-D/E והשוואתו מול עמיתים בענף של החברה.
מדוע לחברות שונות יש מבנה הון שונה?
חברות בתעשיות שונות ישתמשו במבני הון המתאימים יותר לסוג העסק שלהן. תעשיות עתירות הון כמו ייצור רכב עשויות לנצל יותר חובות, בעוד שחברות עתירות עבודה או מוכוונות שירות כמו חברות תוכנה עשויות לתעדף הון עצמי.
כיצד מנהלים מחליטים על מבנה ההון?
בהנחה שלחברה יש גישה להון (למשל משקיעים ומלווים), הם ירצו למזער את עלות ההון שלהם. ניתן לעשות זאת באמצעות חישוב עלות הון ממוצעת (WACC) משוקללת. כדי לחשב WACC המנהל או האנליסט יכפילו את העלות של כל רכיב הון במשקלו היחסי.
כיצד אנליסטים ומשקיעים משתמשים במבנה ההון?
חברה עם יותר מדי חוב יכולה להיחשב כסיכון אשראי. עם זאת, יותר מדי הון יכול לגרום לכך שהחברה לא מנצלת את הזדמנויות הצמיחה שלה או משלמת יותר מדי עבור עלות ההון שלה (כיוון שההון העצמי נוטה להיות יקר יותר מחוב). למרבה הצער, אין יחס קסם בין חוב להון כדי להשתמש בו כהנחיה להשגת מבנה הון אופטימלי בעולם האמיתי. מה שמגדיר שילוב בריא של חוב והון משתנה בהתאם לענף בו פועלת החברה, שלב ההתפתחות שלה, ויכול להשתנות לאורך זמן עקב שינויים חיצוניים בריבית ובסביבה הרגולטורית.
באילו אמצעים משתמשים אנליסטים ומשקיעים כדי להעריך את מבנה ההון?
בנוסף לעלות ההון הממוצעת המשוקללת (WACC), ניתן להשתמש במספר מדדים כדי להעריך את ההתאמה של מבנה ההון של חברה. יחסי מינוף הם קבוצה אחת של מדדים המשמשים, כגון החוב להון (D/E). ) יחס או יחס חוב.
סיכום ומסקנות
מבנה הון הוא התמהיל הספציפי של חוב והון שבו משתמשת חברה למימון פעילותה וצמיחתה. החוב מורכב מכסף שאול שיש להחזיר, לרוב עם ריבית, בעוד שההון העצמי מייצג את אחזקות הבעלות בחברה. יחס החוב להון (D/E) הוא מדד נפוץ למבנה ההון של חברה ויכול לספק תובנה לגבי רמת הסיכון שלה. חברה עם שיעור גבוה של חוב במבנה ההון שלה עשויה להיחשב מסוכנת יותר עבור המשקיעים, אך עשויה גם להיות בעלת פוטנציאל צמיחה גדול יותר.
