חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון משנת 1914: היסטוריה, תיקונים, משמעות

מהו חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון?

מהו חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון? חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון הוא חתיכת חקיקה שהתקבלה על ידי הקונגרס האמריקני ונחתמה בחוק ב-1914, המגדירה שיטות עסקיות לא אתיות, כגון קביעת מחירים ומונופולים, ומקיימת זכויות עבודה שונות. ועדת הסחר הפדרלית (FTC) ומחלקת ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) אוכפים את הוראות חוק ההגבלים העסקיים של Clayton, שממשיכות להשפיע על שיטות העסקים האמריקאיות כיום.

post-image-3

מהו חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון? – ועדת הסחר הפדרלית (FTC) ומחלקת ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) אוכפים את הוראות חוק ההגבלים העסקיים של Clayton, שממשיכות להשפיע על שיטות העסקים האמריקאיות כיום.

מהו חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון? – נקודות מרכזיות

  • חוק ההגבלים העסקיים של Clayton משנת 1914 ממשיך להסדיר את שיטות העסקים של ארה"ב כיום.
  • מהו חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון?

  • נועד לחזק חקיקה קודמת להגבלים עסקיים, החוק אוסר על מיזוגים אנטי תחרותיים, תמחור טורף ומפלה וצורות אחרות של התנהגות תאגידית לא אתית.
  • החוק גם מגן על יחידים בכך שהוא מאפשר תביעות משפטיות נגד חברות ושמירה על זכויות העובדים להתארגן ולהפגין בדרכי שלום.
  • בוצעו מספר תיקונים בחוק, המרחיבים את הוראותיו.
  • החוק נאכף במשותף על ידי ה-FTC ו-DOJ.
  • הבנת חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון

    בתחילת המאה ה-20, קומץ תאגידים גדולים בארה"ב החלו לשלוט בפלחי תעשייה שלמים על ידי עיסוק בתמחור טורף, עסקאות בלעדיות ומיזוגים שנועדו להשמיד מתחרים.

    מהו חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון?בשנת 1914 הציג נציג הנרי דה לאמאר קלייטון מאלבמה חקיקה להסדרת התנהגותן של ישויות מסיביות. הצעת החוק עברה את בית הנבחרים ברוב מכריע ב-5 ביוני 1914. לאחר מכן העביר הסנאט גרסה משלו, וגרסה סופית, המבוססת על דיון בין הבית לסנאט, עברה את הסנאט ב-6 באוקטובר ואת הבית באוקטובר. 8. הנשיא וודרו וילסון חתם על היוזמה לחוק ב-15 באוקטובר 1914.

    המעשה נאכף על ידי ה-FTC ואוסר על חוזי מכירה בלעדיים, סוגים מסוימים של הנחות, הסכמי הובלה מפלים ותמרוני קיצוץ מחירים מקומיים. זה גם אוסר על סוגים מסוימים של חברות אחזקות. לפי ה-FTC, חוק קלייטון מאפשר גם לגורמים פרטיים לנקוט בצעדים משפטיים נגד חברות ולבקש פיצויים משולשים כאשר הם נפגעו מהתנהגות שמפרה את חוק קלייטון. הם יכולים גם לבקש ולקבל צו בית משפט נגד כל נוהג אנטי-תחרותי עתידי.

    בנוסף, חוק קלייטון מציין שעבודה אינה מצרך כלכלי. הוא מקיים נושאים המתאימים לעבודה מאורגנת, מכריז על שביתות שלום, כלונסאות, חרמות, קואופרטיבים חקלאיים ואיגודי עובדים כחוקיים לפי החוק הפדרלי.

    סעיפים בחוק ההגבלים העסקיים של קלייטון

    ישנם 27 סעיפים לחוק קלייטון. הבולטים שבהם נדונים יותר לעומק להלן.

    סעיף שני

    הסעיף השני עוסק באי חוקיות של אפליית מחירים, קיצוץ מחירים ותמחור טורפני. סעיף זה אוסר על חברה לעשות מונופול או לנסות לעשות מונופול על כל חלק מהמסחר הבין-מדינתי. זה גם הופך את זה לא חוקי עבור חברה לבצע שיטות אנטי-תחרותיות.

    סעיף שלישי

    הסעיף השלישי מתייחס להסדרי קשירה. הסדר קשירה מתרחש כאשר צד אחד מתקשר בחוזה עם אחר, ואחד מתנאי ההסדר הוא לא לנהל עסקים עם צד שלישי ספציפי. סעיף זה אינו מאפשר לחברות הקונות או המוכרות להתקשר בהסכמים מסוג זה.

    סעיף רביעי

    הסעיף הרביעי קובע את זכותן של תביעות פרטיות. כל אדם שנפגע מכל דבר אסור בחוק ההגבלים העסקיים זכאי לפיצוי פוטנציאלי באמצעות תביעה משפטית.

    סעיף שישי

    הסעיף השישי עוסק בעבודה ופטור כוח העבודה. הסעיף פוטר איגודי עובדים וארגונים חקלאיים מתוך הנחה שעבודתו של אדם אינה סחורה או פריט מסחר.

    סעיף שביעי

    הסעיף השביעי עוסק במיזוגים ורכישות ולעיתים קרובות מתייחסים אליו כאשר מספר חברות מנסות להפוך לישות אחת. הסעיף אוסר על מיזוגים ורכישות כאשר התוצאה הסופית היא פחות תחרות בשוק. סעיף זה גם מזהה מושגים ספציפיים לרבות חברות אחזקות המשמשות באמצעות המעשה.

    סעיף שמיני

    החלק השמיני מטפל בדירקטורים ונושאי משרה ובניהול הדירקטוריון שלהם. הסעיף אוסר על דירקטורים, נושאי משרה או בכירים אחרים במבנה התאגיד לכהן בדירקטוריונים מרובים בו-זמנית, שבהם מועצות המנהלים מיועדות לחברות מתחרות. הדבר כפוף למספר חריגים.

    תיקונים לחוק ההגבלים העסקיים של קלייטון

    חוק קלייטון עדיין בתוקף היום, בעיקרו בצורתו המקורית. עם זאת, היא התפתחה עם השנים והיא שונה כיום מזו שבה נוסחה לראשונה.

    חוק רובינסון-פטמן משנת 1936

    חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון תוקן במידת מה על ידי חוק רובינסון-פטמן משנת 1936. חוק רובינסון-פטמן מחזק חוקים נגד אפליית מחירים בין לקוחות. החוק התקבל בתגובה לחששות שקמעונאים גדולים הצליחו לנהל משא ומתן על מחירים טובים יותר מיצרנים מאשר קמעונאים קטנים יותר.

    חוק רובינסון-פטמן כולל מגוון שיטות עבודה. לדוגמה, החוק אוסר לתת שירותים או הקצבה מועדפת ללקוח אחד על פני אחר. היא גם אוסרת על גביית מחירים שונים עבור אותו מוצר לאזורים גיאוגרפיים שונים. לבסוף, המעשה אינו מאפשר להציע הנחות או תמריצים בהתבסס על תנאי שלא יבצעו עסקה עם מתחרה.

    חוק סלר-קפאובר משנת 1950

    תיקון נוסף הוא חוק Celler-Kefauver משנת 1950. חוק Celler-Kfauver אוסר על חברה אחת לרכוש מניות או נכסים של חברה אחרת אם רכישה מפחיתה את התחרות. זה מרחיב עוד יותר את חוקי ההגבלים העסקיים כך שיכסו את כל סוגי המיזוגים בין תעשיות, לא רק אופקיים בתוך אותו מגזר.

    החוק מקנה לממשלה סמכות לחסום מיזוגים שיאפשרו לחברה להשיג "כוח שוק משמעותי", גם אם החברה החדשה מבחינה טכנית אינה מונופול. החוק מחייב גם חברות לתת הודעה לממשלה אם הן עומדות בספי גודל מסוימים.

    חוק ההגבלים העסקיים של הארט-סקוט-רודינו משנת 1976

    חוק Clayton תוקן גם על ידי ה-Hart-Scott-Rodino Antitrust Improvements Act of 1976. תיקון זה מחייב חברות המתכננות מיזוגים או רכישות גדולים להודיע ​​על כוונותיהן לממשלה לפני נקיטת פעולה כזו.

    לפי החוק, חברות חייבות להגיש הודעה על מיזוג מוקדם אם העסקה גדולה משווי מסוים או אם לחברות המעורבות יש כמות מסוימת של סך נכסים או מכירות שנתיות. החוק גם מטיל תקופת המתנה של 30 יום שבמהלכם לא ניתן להשלים את העסקה, אם כי ניתן להאריך תקופה זו במידה וסוכנויות ממשלתיות יזדקקו ליותר זמן כדי לבדוק את בקשת המיזוג.

    הוראות חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון

    דרך נוספת לשקול את חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון היא דרך העדשה של ההוראות הכלולות בחקיקה. להלן כמה דגשים עיקריים של המעשה באמצעות ההוראות:

  • אפליית מחירים: חוק קלייטון אוסר על אפליית מחירים. זוהי פעולה של מכירת אותו מוצר לקונים שונים וגביית מחירים שונים בהתאם למי שרוכש את הסחורה. החוק אוסר על שיטות כאלה אם הן מפחיתות באופן מהותי את התחרות, שכן נוהג זה עלול ליצור, אגב, מונופול.
  • הסכמי קשירה: כפי שצוין מוקדם, חוק קלייטון אוסר על הסכמי קשירה. מוכרים אינם יכולים לדרוש מהקונה לקנות מוצר או שירות בהנחה שאינם יכולים לבצע עסקות עם מתחרה אחר עבור מוצר או שירות אחר. הדבר נעשה כדי למנוע מהמתחרים של המוכר להשיג דריסת רגל בשוק אשר תפחית את התחרות בשוק.
  • מיזוגים ורכישות: חוק קלייטון נותן ל-FTC את הסמכות לבדוק מיזוגים ורכישות. זה נעשה כדי להחליט אם המיזוג או הרכישה יפחיתו משמעותית את התחרות ויצרו מונופול. אם ה-FTC יקבע שלמיזוג או רכישה יהיו השפעות אנטי-תחרותיות, ה-FTC יכול לא לאפשר לחברות להתאגד.
  • מנהלות שלובות: חוק קלייטון אוסר מנהלות שלובות, כפי שנדון לעיל. זהו הנוהג של אותו אדם לכהן בדירקטוריון של שתי חברות מתחרות או יותר. מכיוון שאדם אחד יכול להשפיע על כל אחד מהיבטי התחרות לטובתו, הרכב זה אסור.
  • אכיפה פרטית: חוק קלייטון מאפשר לגורמים פרטיים להגיש תביעה בגין נזקים הנובעים מהפרות הגבלים עסקיים. זה מאפשר ליחידים לבקש פיצוי על נזקים הנובעים עקב כל אחת מההוראות שהוזכרו לעיל.
  • חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון ואיגודי עובדים

    מהו חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון?כפי שהוזכר קודם לכן, סעיף 6 לחוק קלייטון מספק הגנות על הזכות להתארגן ולהצטרף לאיגודי עובדים. סעיף זה קובע כי אף בית משפט לא יכול לעצור שביתה או התארגנות עובדים. הוראה זו נועדה להגן על זכויות משא ומתן קיבוצי ללא הפרעה מצד מעסיקים או בתי המשפט.

    חוק קלייטון מספק גם הגנות מסוימות לאיגודים ולחבריהם מפני פעולות הגבלים עסקיים. סעיף 20 לחוק קלייטון מספק פטור מאחריות להגבלים עסקיים עבור פעילויות מסוימות של איגודי עובדים כגון משא ומתן קיבוצי ושביתות. משמעות הדבר היא שלמרות שפעילויות מסוימות ייחשבו מנוגדות תחרות, פעילויות אלו עשויות להיות נחוצות גם כדי לנהל משא ומתן על שכר ותנאי עבודה הוגנים.

    חשוב לציין שחוק קלייטון מבהיר שאיגודי עובדים אינם חסינים מפני אחריות להגבלים עסקיים על כל פעילותם. לדוגמה, אם איגוד חורג מגבולות הסכם קיבוצי, עדיין ניתן להטיל עליו אחריות לקביעת מחירים. בנוסף, בתי המשפט יכולים להנפיק זריקות נגד איגודי עובדים אם פעילותם מאיימת לגרום נזק לרכוש.

    אכיפת חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון

    מהו חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון?חטיבת ההגבלים העסקיים של DOJ אוכפת בעיקר את חוק ההגבלים העסקיים של Clayton משנת 1914 בארצות הברית. במקרים מסוימים, ה-FTC יכול לאכוף את החוק גם כן. ה-FTC ומחלקת ההגבלים העסקיים חוקרים ומעמידים לדין הפרות לכאורה של חוק קלייטון וחוקי הגבלים עסקיים פדרליים אחרים, וחוקרים יכולים לנהל חקירות בעצמם או להגיב לתלונות או הפניות.

    במקרה שאגף ההגבלים העסקיים או ה-FTC יקבעו שהתרחשה הפרת חוק Clayton, הם יכולים לנקוט בצעדים משפטיים כדי להפסיק את ההתנהלות האנטי תחרותית ולבקש פיצוי על כל נזק שנגרם להם. חלק מהתרופות כוללות צווים להפסקת התנהגות, סילוק נכסים או הטלת קנסות או עמלות.

    כפי שצוין קודם לכן, חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון מאפשר לגורמים פרטיים להגיש תביעות כדי לבקש פיצויים בגין נזק שנגרם להם הקשור לענייני הגבלים עסקיים. הם עשויים גם לחפש הקלה זריקה כדי לעצור את המשך ההתנהגות.

    חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון לעומת חוק ההגבלים העסקיים של שרמן

    חוק ההגבלים העסקיים של שרמן משנת 1890 הוצע על ידי הסנאטור ג'ון שרמן מאוהיו ולאחר מכן תוקן על ידי חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון. חוק שרמן אסר על נאמנויות והוציא מחוץ לחוק שיטות עסקיות מונופוליסטיות, מה שהפך אותן לבלתי חוקיות במאמץ לחזק את התחרות בשוק.

    מהו חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון?המעשה כלל שלושה סעיפים. הסעיף הראשון הגדיר ואסר סוגים שונים של התנהגות אנטי-תחרותית, הסעיף השני התייחס לתוצאות הסופיות הנחשבות כאנטי-תחרותיות, והסעיף השלישי והאחרון הרחיב את ההוראות בסעיף הראשון כך שיכללו את מחוז קולומביה וכל ארה"ב. שטחים.

    אבל השפה שבה נעשה שימוש בחוק שרמן נחשבה מעורפלת מדי. זה אפשר לעסקים להמשיך לעסוק בפעולות שהרתיעו תחרות ותמחור הוגן. שיטות השליטה הללו השפיעו ישירות על הדאגות המקומיות ולעיתים קרובות דחקו ישויות קטנות יותר מהעסק, מה שחייב את העברת חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון ב-1914.

    בעוד שחוק קלייטון ממשיך את האיסור של חוק שרמן על מיזוגים אנטי-תחרותיים ופרקטיקה של אפליית מחירים, הוא מתייחס גם לסוגיות שהחוק הישן יותר לא כיסה על ידי הוצאת צורות מתחילות של התנהגות לא אתית מחוץ לחוק. לדוגמה, בעוד שחוק שרמן הפך את המונופולים לבלתי חוקיים, חוק קלייטון אוסר על פעולות שנועדו להוביל להיווצרות מונופולים.

    האם חוק קלייטון הוא הסעיף היחיד של חקיקת הגבלים עסקיים?

    לא. ישנם שלושה חוקי הגבלים עסקיים עיקריים בארצות הברית. מלבד חוק קלייטון, ישנם גם חוק שרמן, חוק סלר-קפאובר וחוק ועדת הסחר הפדרלית.

    מהי המטרה הכוללת של חוק קלייטון?

    חוק קלייטון, בשילוב עם חוקי הגבלים עסקיים אחרים, אחראי לוודא שחברות מתנהגות בעצמן ושקיימת תחרות הוגנת בשוק, שלפי התיאוריה הכלכלית אמורה להוביל להורדת מחירים, איכות טובה יותר, חדשנות רבה יותר, מבחר רחב יותר.

    האם חוק קלייטון הכרחי?

    רוב האנשים מסכימים שסוגים אלה של חוקי הגבלים עסקיים מועילים לחברה. אם לחברות היו נותנים דרור להרוויח רווחים בכל אמצעי הכרחי, סביר להניח שזה היה מזיק לכולם מלבד החברה שיצאה בראש. עם זאת, ישנם אנשים רבים שמתנגדים לחוקי ההגבלים העסקיים כמו חוק קלייטון. לדעתם, מתן אפשרות לעסקים להתחרות ללא מעצורים ולנצל באופן מלא את כוח השוק שלהם יתברר בסופו של דבר לטובת הצרכנים והכלכלה.

    מהן ארבע הנקודות העיקריות של חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון?

    חוק ההגבלים העסקיים של Clayton התמקד בארבע שיטות אנטי-תחרותיות בפרט:

  • מיזוגים,
  • מהו חוק ההגבלים העסקיים של קלייטון?

  • רכישות,
  • מנהלות מועצות משתלבות, ו
  • אפליית מחירים
  • סיכום ומסקנות

    בעוד שאמריקה נחשבת כלכלת שוק חופשי, ישנם מספר חוקים ותקנות פדרליים האוסרים שיטות אנטי-תחרותיות ומונעים היווצרות מונופולים. בין סעיפי החקיקה הללו נמצא חוק ההגבלים העסקיים של Clayton משנת 1914, שהפך פרקטיקות מונופוליסטיות מסוימות לבלתי חוקיות, ניתנות לאכיפה הן על ידי ועדת הסחר הפדרלית והן על ידי משרד המשפטים. מאז, הועברו גם חקיקה אחרת של הגבלים עסקיים במטרה לקדם תחרות, לעודד שיטות הוגנת ולהועיל לצרכנים.

    tradingpedia.co.il -> powered by : Sakara

    פוסטים קשורים

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    תבדוק גם את זה
    Close
    Back to top button
    דילוג לתוכן