מהו פער מיתון?
מהו פער מיתון? פער מיתון, או פער כיווץ, הוא מונח מאקרו-כלכלי המשמש כאשר התוצר המקומי הגולמי האמיתי (תמ"ג) של מדינה נמוך מהתמ"ג שלה בתעסוקה מלאה.
מהו פער מיתון? – נקודות מרכזיות
הבנת פער מיתון
בעיקרו של דבר, פער מיתון מתייחס להבדל בין ייצור בפועל לפוטנציאלי בכלכלה, כאשר בפועל נמוך מהפוטנציאל, מה שמפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים בטווח הארוך. לעתים קרובות, פערים אלה ניכרים במהלך שפל כלכלי וקשורים למספרי אבטלה גבוהים יותר.
צמצום משמעותי בפעילות הכלכלית במשך מספר חודשים יעיד על נסיגה. בתקופות של מיתון, חברות לעיתים קרובות נסוגות מההוצאות, ויוצרות פער מההתכווצות במחזור העסקים.
כלכלנים מגדירים פער מיתון כרמת הכנסה ריאלית נמוכה יותר, כפי שנמדדת בתוצר ריאלי, מרמת ההכנסה הריאלית בנקודת תעסוקה מלאה. התוצר הריאלי מעריך את כל הסחורות והשירותים לטווח זמן מסוים, מותאם לאינפלציה. בתקופה שקדמה למיתון, לעיתים קרובות יש הפחתה משמעותית בהוצאות הצרכנים או בהשקעות עקב ירידה בשכר ההחזרה של העובדים.
פערי מיתון ושערי חליפין
כאשר רמות הייצור משתנות, המחירים משתנים כדי לפצות. שינוי המחיר הזה נחשב לאינדיקטור מוקדם לכך שכלכלה עוברת למיתון ועלול להוביל לשערי חליפין פחות נוחים עבור מטבעות זרים.
שער חליפין הוא רק מטבע של מדינה אחת בהשוואה לזה של מדינה אחרת. Atparity, שני המטבעות מחליפים אחד באחד.
מדינות עשויות לאמץ מדיניות מוניטרית להורדת שיעורים במאמץ לעודד השקעות זרות או להעלות תעריפים כדי לעודד צריכה פנימית של מוצרים תוצרת בית. השינוי בשערי החליפין משפיע על התשואות הפיננסיות על מוצרים מיוצאים. שערי חליפין נמוכים יותר פירושם פחות הכנסה למדינות מייצאות ומוביל עוד יותר למגמת מיתון.
קיזוז פערי מיתון
למרות שהוא מייצג מגמת ירידה כלכלית, פער מיתון יכול להישאר יציב, מה שמרמז על שיווי משקל כלכלי לטווח קצר מתחת לאידיאל, שיכול להזיק לכלכלה כמו תקופה לא יציבה. חוסר היציבות הזה נובע מכך שתקופות ממושכות כלפי מטה של ייצור נמוך יותר של התמ"ג מעכבות את הצמיחה ותורמות לרמות אבטלה גבוהות יותר.
קובעי המדיניות עשויים לבחור ליישם מדיניות ייצוב (מדיניות מרחיבה) כדי לסגור את הפער ולהגדיל את התמ"ג הריאלי. הרשויות המוניטריות עשויות להגדיל את כמות הכסף במחזור במשק על ידי הורדת הריבית והגברת הוצאות הממשלה.
פער המיתון והאבטלה
תוצאה חשובה יותר של פער מיתון היא גידול באבטלה. במהלך שפל כלכלי, הביקוש לסחורות ושירותים יורד ככל שהאבטלה עולה. אם המחירים והשכר יישארו ללא שינוי, הדבר עלול להעלות עוד יותר את רמות האבטלה.
במחזור הניזון מעצמו, רמות אבטלה גבוהות יותר מפחיתות את הביקוש הצרכני הכולל, מה שמקטין את הייצור ומוריד את התמ"ג הממומש. ככל שכמות התפוקה ממשיכה לרדת, פחות עובדים נדרשים לעמוד בביקוש לייצור, מה שגורם לאובדן מקומות עבודה נוסף ולהפחתת הצורך בסחורות ובשירותים.
כאשר הרווחים של חברה עומדים או יורדים, היא לא יכולה להציע שכר גבוה יותר. חלק מהענפים עלולים לחוות קיצוץ בשכר עקב שיטות עסקיות פנימיות, או השפעת נסיבות כלכליות. למשל, בזמן מיתון אנשים מוציאים פחות על יציאה לאכול, מה שאומר שעובדי המסעדות מקבלים פחות הכנסה בצורת טיפים.
דוגמה לפער מיתון
בדצמבר 2018, שוק העבודה האמריקאי בכללותו היה בתעסוקה מלאה עם שיעור אבטלה של 3.7% ולא היה פער מיתון. עם זאת, לא כל חלקי המדינה היו בתעסוקה מלאה, וכמה מדינות בודדות חוו פער מיתון.
לדוגמה, ניו יורק הייתה בתעסוקה מלאה, ורוב הערים הגדולות היו בטוחות מבחינה כלכלית. עם זאת, התמונה הייתה שונה מאוד באזורים כפריים שבהם היה קשה יותר למצוא מקומות עבודה. במערב וירג'יניה, למשל, תעשיית כריית הפחם שהושחתה הביאה את שיעור האבטלה ל-5.3% עם פריון כלכלי מועט. בנוסף, מערב וירג'יניה הייתה אחת מארבע מדינות עם אחוזי ירידה של מעל 18%.
