מה זה אפס בונד?
מה זה אפס בונד? אפס bound הוא כלי מדיניות מוניטרית מרחיבה שבו הבנק המרכזי מוריד את הריבית לטווח הקצר לאפס, במידת הצורך, כדי לעורר את הכלכלה. בנק מרכזי שנאלץ לנקוט במדיניות זו חייב גם לנקוט בשיטות אחרות, לרוב לא קונבנציונליות, של תמריצים להחייאת הכלכלה.
מה זה אפס בונד? – נקודות מרכזיות
הבנת Zero-Bound
אפס bound מתייחס לרמה הנמוכה ביותר שאליה הריבית יכולה לרדת, וההיגיון מכתיב שאפס תהיה רמה זו. החץ העיקרי ברטט המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי הוא שיעורי הריבית. הבנק יבצע מניפולציות על שיעורי הריבית כדי לעורר כלכלה עומדת או לבלום כלכלה מתחממת יתר על המידה. ברור שיש מגבלות, במיוחד בקצה התחתון של הטווח.
הגבול האפס הוא הגבול התחתון שאליו ניתן להוריד את התעריפים, אך לא יותר. כאשר הרמה הזו מושגת, והכלכלה עדיין בביצועים נמוכים, אז הבנק המרכזי לא יכול עוד לספק ריבית גירוי. כלכלנים משתמשים במלכודת הנזילות כדי לתאר תרחיש זה.
כאשר מתמודדים עם מלכודת נזילות, נהלים חלופיים לתמריצים כספיים הופכים לרוב נחוצים. החוכמה המקובלת הייתה ששיעורי הריבית לא יכולים לעבור לטריטוריה שלילית, כלומר ברגע שהריבית מגיעה לאפס או קרובה לאפס, למשל, 0.01%, יש לשנות את המדיניות המוניטרית כדי להמשיך לייצב או לעורר את הכלכלה.
הכלי האלטרנטיבי המוכר ביותר למדיניות מוניטרית הוא אולי הקלה כמותית (QE). זה המקום שבו בנק מרכזי עוסק בתוכנית רכישת נכסים בקנה מידה גדול, שלעתים קרובות מערבת אוצר ואג"ח ממשלתיות אחרות. זה לא רק ישמור על שיעורי ריבית לטווח קצר נמוכים, אלא שזה ידחוף את הריבית לטווח ארוך יותר, מה שמעודד עוד יותר את קבלת הלוואות.
תעריפים שליליים
מאז המיתון הגדול של 2008 ו-2009, כמה בנקים מרכזיים דחפו את גבולות האפס מתחת לרמה המספרית והטמיעו שיעורים שליליים. כשהכלכלה העולמית צנחה, הבנקים המרכזיים הורידו את הריבית כדי לעודד צמיחה והוצאות. עם זאת, כשההתאוששות נותרה איטית, הבנקים המרכזיים החלו להיכנס לטריטוריה הלא ידועה של ריבית שליליות.
שבדיה הייתה המדינה הראשונה שנכנסה לשטח זה, כאשר בשנת 2009 הוריד Riksbank את הריבית ל-0.25%, מה שדחף את ריבית הפיקדונות ל-0.25%. מאז, הבנק המרכזי של אירופה (ECB), הבנק של יפן (BOJ) ו- קומץ אחרים הלכו בעקבותיו בזמן זה או אחר.
ישנם מקרים שבהם יושמו תעריפים שליליים בזמנים רגילים. שוויץ היא דוגמה אחת כזו; במהלך רוב שנות ה-2010, ריבית היעד שלה הייתה 0.75%, שהועלתה ל-0.50% בשנת 2021. יפן אימצה באופן דומה מדיניות ריבית שלילית (NIRP), עם ריבית יעד של -0.1%.
דוגמה לריביות אפסיות ושליליות בשוויץ
הבנק הלאומי השוויצרי (SNB) מקיים מדיניות ריבית שלילית. בעוד שישנן דוגמאות אחרות לריביות שליליות, הדוגמה השוויצרית די ייחודית בכך שהמדינה בוחרת לשמור על שיעורים נמוכים מאוד (ושליליים) כדי למנוע מהמטבע שלה לעלות משמעותית מדי.
שוויץ נתפסת כמקלט בטוח, עם סיכון פוליטי ואינפלציוני נמוך. דוגמאות אחרות למדיניות ריבית שלילית ואפסית נוצרו לעתים קרובות בגלל סערה כלכלית, הדורשת הפחתת ריבית כדי לעורר את הכלכלה. המצב בשווייץ לא מתאים לתרחיש הזה.
ה-SNB טען שהוא חייב לשמור על שערים נמוכים כדי למנוע מהערך המטבע הגבוה יחסית שלו לעלות אפילו יותר. מטבע עולה פוגע בתעשיית היצוא השוויצרית. לכן, ה-SNB נקט בגישה דו-כיוונית לשלוט במטבע. הבנק עסק באופן פעיל בהתערבויות בשוק המטבעות כדי לסייע במגפה של הפרנק השוויצרי החזק, וגם שומר על שיעורי ריבית נמוכים או שליליים כדי להניא קנייה ספקולטיבית חזקה של הפרנק.
במצב זה, ה-SNB בסופו של דבר יאמץ אסטרטגיית אפס למעבר חזרה ל-0% ומעלה. עם זאת, זה לא יקרה עד שהבנק המרכזי ירגיש שהוא יכול להעלות את הריבית מבלי לגרום לעלייה משמעותית מדי במטבע.
