מה זה צרכנות?
מה זה צרכנות? צרכנות היא הרעיון שהגדלת צריכת הסחורות והשירותים הנרכשים בשוק היא תמיד מטרה רצויה, ושרווחתו ואושרו של האדם תלויים ביסודה בהשגת מוצרי צריכה ורכוש חומרי. במובן הכלכלי, צרכנות קשורה בעיקר לרעיון הקיניסיאני לפיו הוצאות צרכנים הן המניע המרכזי של הכלכלה וכי עידוד צרכנים לבזבז הוא יעד מדיניות מרכזי. מנקודת מבט זו, צרכנות היא תופעה חיובית שמזינה את הצמיחה הכלכלית. אחרים רואים בדחף להשיג יותר רכוש חומרי בעייתי, הגורם לחרדה אינדיבידואלית ושחיקת המרקם החברתי.
מה זה צרכנות? – במובן הכלכלי, צרכנות קשורה בעיקר לרעיון הקיניסיאני לפיו הוצאות צרכנים הן המניע המרכזי של הכלכלה וכי עידוד צרכנים לבזבז הוא יעד מדיניות מרכזי. מנקודת מבט זו, צרכנות היא תופעה חיובית שמזינה את הצמיחה הכלכלית.
מה זה צרכנות? – אחרים רואים בדחף להשיג יותר רכוש חומרי בעייתי, הגורם לחרדה אינדיבידואלית ושחיקת המרקם החברתי.
מה זה צרכנות? – נקודות מרכזיות
1:23
צפה עכשיו: הסבר על צרכנות
הבנת צרכנות
בשימוש נפוץ, צרכנות מתייחסת לנטייה של אנשים החיים בכלכלה אקפיטליסטית לעסוק באורח חיים של חומרנות מוגזמת שסובבת סביב צריכת יתר רפלקסיבית, בזבזנית או בולטת. במובן זה, צרכנות ידועה כתורמת להרס של ערכים ודרכי חיים מסורתיים, ניצול צרכנים על ידי עסקים גדולים, השפלה סביבתית והשפעות פסיכולוגיות שליליות.
תורשטיין ובלן, למשל, היה כלכלן וסוציולוג מהמאה ה-19 הידוע בעיקר בזכות טבע המונח "צריכה בולטת" בספרו The Theory of the Leisure Class (1899). צריכה בולטת היא אמצעי להראות את המעמד החברתי של האדם, במיוחד כאשר סחורות ושירותים המוצגים בפומבי יקרים מדי עבור חברים אחרים מאותו מעמד. סוג זה של צריכה משויך בדרך כלל לעשירים אך יכול לחול גם על כל מעמד כלכלי.
בעקבות השפל הגדול, הצרכנות זכתה ללעג במידה רבה. עם זאת, עם ההתחלה של כלכלת ארה"ב בעקבות מלחמת העולם השנייה והשגשוג שבאה בעקבותיה בסוף המלחמה, השימוש במונח באמצע המאה ה-20 החל לקבל קונוטציה חיובית. בתקופה זו הדגיש הצרכנות את היתרונות שיש לקפיטליזם להציע במונחים של שיפור רמת החיים ומדיניות כלכלית שתעדף את האינטרסים של הצרכנים. המשמעויות הנוסטלגיות הללו, ברובן, יצאו משימוש כללי.
כאשר הצרכנים מוציאים, כלכלנים מניחים שהצרכנים נהנים מהתועלת של מוצרי הצריכה שהם רוכשים, אבל עסקים נהנים גם מהגדלת המכירות, ההכנסות והרווחים. לדוגמה, אם מכירות הרכב גדלות, יצרני הרכב רואים גידול ברווחים. בנוסף, החברות המייצרות פלדה, צמיגים וריפודים למכוניות רואות גם גידול במכירות. במילים אחרות, הוצאה של הצרכן יכולה להועיל למשק ולמגזר העסקי בפרט.
ההשפעה הכלכלית של הצרכנות
לפי Keynesianmacroeconomics, הגברת הוצאות הצרכנים באמצעות מדיניות פיסקלית ומוניטרית היא יעד עיקרי עבור קובעי מדיניות כלכלית. הוצאות הצרכנים מהוות את חלק הארי של הביקוש המצרפי והתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), כך שהגברת הוצאות הצרכנים נתפסת כדרך היעילה ביותר לכוון את הכלכלה לצמיחה.
הצרכנות רואה בצרכן יעד של מדיניות כלכלית ופרת מזומנים למגזר העסקי מתוך אמונה היחידה שהגברת הצריכה מיטיבה עם המשק. ניתן אף לראות בחיסכון מזיק לכלכלה מכיוון שהוא בא על חשבון הוצאות צריכה מיידיות.
צרכנות גם עוזרת לעצב כמה שיטות עסקיות. התיישנות מתוכננת של מוצרי צריכה יכולה לדחות את התחרות בין היצרנים לייצור מוצרים עמידים יותר. שיווק ופרסום יכולים להיות ממוקדים ביצירת ביקוש של צרכנים למוצרים חדשים במקום ליידע את הצרכנים.
צריכה בולטת
הכלכלן הפוליטי, תורשטיין ובלנד, פיתח את המושג של צריכה בולטת ב-1899, שם חשב שחלק מהצרכנים רוכשים, מחזיקים ומשתמשים במוצרים לא בשביל ערכם לשימוש ישיר אלא כדרך לאותת מעמד חברתי וכלכלי.
כסטנדרטים של חיים ורד לאחר המהפכה התעשייתית, הצריכה הבולטת גדלה. שיעורים גבוהים של צריכה בולטת יכולים להיות פעילות בזבזנית של סכום אפס או אפילו שלילי, שכן משאבים אמיתיים מנוצלים לייצור סחורות שאינן מוערכות על השימוש בהן אלא על הדימוי שהם מציגים.
בצורה של צריכה בולטת, צרכנות יכולה להטיל עלויות אמיתיות אדירות על כלכלה. צריכת משאבים אמיתיים בתחרות בסכום אפס או שלילי על מעמד חברתי יכולה לקזז את הרווחים ממסחר בכלכלה תעשייתית מודרנית ולהוביל ליצירה הרסנית בשווקים עבור צרכנים וסחורות אחרות.
יתרונות וחסרונות של צרכנות
יתרונות
תומכי הצרכנות מצביעים על האופן שבו הוצאות צרכנים יכולות להניע כלכלה ולהוביל לייצור מוגבר של סחורות ושירותים. כתוצאה מהוצאות צרכניות גבוהות יותר, יכולה להתרחש עלייה בתוצר. בארצות הברית, ניתן למצוא סימנים לביקוש בריא של הצרכנים במדדים של אמון הצרכנים, במכירות קמעונאיות ובהוצאות לצריכה אישית. בעלי עסקים, עובדים בתעשייה ובעלי משאבים גולמיים יכולים להרוויח ממכירת מוצרי צריכה ישירות או דרך קונים במורד הזרם.
חסרונות
צרכנות זוכה לביקורת על רקע תרבותי. יש הרואים שצרכנות יכולה להוביל לחברה חומרנית שמזניחה ערכים אחרים. ניתן להחליף את אופני הייצור והאורחות המסורתיים בהתמקדות בצריכת מוצרים יקרים יותר ויותר בכמויות גדולות יותר.
צרכנות קשורה לעתים קרובות לגלובליזציה בקידום הייצור והצריכה של סחורות ומותגים הנסחרים ברחבי העולם, שעלולים להיות בלתי מתאימים לתרבויות ודפוסי פעילות כלכליים מקומיים. צרכנות יכולה גם ליצור תמריצים לצרכנים לקחת על עצמם רמות חוב בלתי בנות קיימא התורמות למשברים פיננסיים ולמיתונים.
בעיות סביבתיות קשורות לעתים קרובות לצרכנות במידה שתעשיות מוצרי הצריכה וההשפעות הישירות של הצריכה מייצרות היבטים סביבתיים שליליים. אלה יכולים לכלול התפשטות עירונית, זיהום, דלדול משאבים ובעיות בסילוק פסולת מעודפי מוצרי צריכה ואריזות.
צרכנות זוכה לביקורת גם על רקע פסיכולוגי. היא מואשמת בהגברת חרדת הסטטוס, שבה אנשים חווים מתח הקשור למעמד חברתי וצורך נתפס "להדביק את הקצב" על ידי הגברת הצריכה שלהם.
מחקר פסיכולוגי הראה שאנשים שמארגנים את חייהם סביב מטרות צרכניות, כמו רכישת מוצרים, מדווחים על מצבי רוח ירודים יותר, חוסר אושר גדול יותר במערכות יחסים ובעיות פסיכולוגיות אחרות. ניסויים פסיכולוגיים הראו שאנשים הנחשפים לערכים צרכניים המבוססים על עושר, מעמד ונכסים חומריים מגלים חרדה ודיכאון גדולים יותר. במילים אחרות, המדע מראה שצרכנות לא משמחת אנשים כלל.
צרכנות והחלום האמריקאי
מהן כמה דוגמאות לצרכנות?
צרכנות מוגדרת על ידי השאיפה הבלתי נגמרת לקניות ולצרוך. דוגמאות כוללות סיבובי קניות, במיוחד אלה שמעסיקים מספר רב של אנשים, כגון מכירות בלאק פריידי ביום שאחרי חג ההודיה. דוגמה נוספת לצרכנות כוללת הצגת דגמים חדשים יותר של טלפונים ניידים מדי שנה. בעוד שמכשיר נייד בן כמה שנים יכול להיות פונקציונלי ומתאים לחלוטין, הצרכנות דוחפת אנשים לנטוש את המכשירים הללו ולרכוש חדשים יותר על בסיס קבוע. צריכה בולטת היא דוגמה נוספת. כאן, אנשים קונים סחורה כדי להשוויץ במעמדם או להציג תמונה מסוימת. זה לא תמיד חייב להיות בעל קונוטציה שלילית, מכיוון שהוא יכול גם לאותת על התנהגות פרו-חברתית.
האם צרכנות רעה לחברה?
בעוד שאנשים צריכים להיות צרכנים כדי לחיות ולהשיג את הצרכים והרצונות שלנו, צרכנות עודפת נחשבת בדרך כלל כדבר שלילי לחברה. צרכנות מובילה להשפעות חיצוניות שליליות כמו זיהום ופסולת. יתרה מכך, הצרכנות מתחילה להגדיר אנשים לפי מה שבבעלותם. לדברי כמה סוציולוגים, תרבות ההמונים שזכתה לפופולריות בתעשיית הפרסום יוצרת צרכנים הממלאים תפקיד פסיבי במניפולציות של מותגים, ולא כיצורים אקטיביים ויצירתיים. יש הטיות שיטתיות במערכת שמייצרות צרכנות. אם הטיות המערכת הללו היו מבוטלות, אנשים רבים היו מאמצים אורח חיים פחות צרכני.
איך הצרכנות מעצבת את המעמד החברתי?
הטעמים וההעדפות למוצרי צריכה מרובדים לפי מעמד חברתי, לא רק במונחים של עלות כספית, אלא גם בהתאמה. אנשים ממעמד הפועלים נוטים לצרוך סוגים מסוימים של מזון, מדיה, לבוש ובילויים שעשויים להיות שונים מאלה שבשכבות 1% העליונות ומעלה. צריכה מגדירה גם זהות עצמית וגם קבוצתית: אנשים שואפים "לצרוך" כדי "להישאר עם הג'ונס", אבל אנשים חוששים מתנועתיות כלפי מטה.
סיכום ומסקנות
צרכנות היא הנטייה לצרוך ולהמשיך לצרוך. זה הדחף לקנות ולהחזיק עוד דברים, ולהגדיר את הזהות של האדם באמצעות מה שבבעלותו. כלכלנים רואים צרכנות כדבר חיובי להוצאות הצרכנים ולצמיחת התמ"ג. אחרים כמו פסיכולוגים וסוציולוגים, לעומת זאת, רואים השפעות שליליות של צרכנות משתוללת, החל מיצירת חרדה אצל אנשים ועד לחולי חברה.
