המודל של לינטנר: משמעות, סקירה כללית, נוסחה

מהו דגם Lintner?

מהו דגם Lintner? מודל Lintner הוא נוסחה כלכלית לקביעת מדיניות דיבידנד ארגונית מיטבית. הוא הוצע בשנת 1956 על ידי פרופסור לשעבר בבית הספר לעסקים בהרווארד ג'ון לינטנר ומתמקד בשני מושגי ליבה: יחס תשלום יעד של חברה המהירות שבה דיבידנדים נוכחיים מסתגלים ליעד למרות שבמקורו מודל תיאורי שנועד להסביר כיצד חברות נבדקות קובעות דיבידנדים, המודל שימש גם כמודל מחייב כיצד חברות צריכות לקבוע מדיניות דיבידנדים.

post-image-3

מהו דגם Lintner?

  • מהו דגם Lintner? – יחס תשלום יעד של חברה
  • מהו דגם Lintner? – המהירות שבה דיבידנדים נוכחיים מסתגלים ליעד
  • מהו דגם Lintner? – למרות שבמקורו מודל תיאורי שנועד להסביר כיצד חברות נבדקות קובעות דיבידנדים, המודל שימש גם כמודל מחייב כיצד חברות צריכות לקבוע מדיניות דיבידנדים.

    מהו דגם Lintner? – נקודות מרכזיות

    מהו דגם Lintner?

  • מודל Lintner הוא נוסחה כלכלית לקביעת מדיניות הדיבידנד האופטימלית לפירמה.
  • המודל מתמקד ביחס היעד לתשלום דיבידנד ובזמן שלוקח לדיבידנדים מוגדלים להוכיח יציבות.
  • על ידי ביצוע המודל, מועצת המנהלים של חברה יכולה להעריך בקלות את האפקטיביות של מדיניות הדיבידנד שלה.
  • הבנת מודל Lintner

    הנוסחה הבאה מתארת ​​את תשלום הדיבידנד של תאגיד בוגר:

    Dt=k+PAC(TDt−Dt−1)+etwhere:D=DividendDividendtis הדיבידנד בזמן, השינוי מה הדיבידנד הקודם ב period(t−1)PAC=PAC<1הוא מקדם התאמה חלקיתTD=Target Dividendk=Target Dividendk= מונח השגיאה\begin{aligned}&D_t=k+PAC(TD_t-D_{t-1})+e_t\\&\textbf{כאשר:}\\&D=\text{דיווידנד}\\&\text{דיווידנד }_t \text{ הוא הדיבידנד בזמן}\\&\text{$t$, השינוי מהקודם}\\&\text{דיווידנד בתקופה }(t-1)\\&\text{PAC} =\text{PAC}<1\text{ הוא חלקי}\\&\text{מקדם התאמה}\\&TD=\text{דיבידנד יעד}\\&k=\text{קבוע}\\&e_t=\text {The error term}\end{aligned}​Dt​=k+PAC(TDt​−Dt−1​)+et​כאשר:D=DividendDividendt​הוא הדיבידנד בזמן , השינוי מה הדיבידנד הקודם בתקופה(t) −1)PAC=PAC<1הוא מקדם התאמה חלקיTD=Target Dividendk=A constantet​=מונח השגיאה​

    בשנת 1956, ג'ון לינטנר פיתח את מודל הדיבידנד הזה באמצעות מחקר אינדוקטיבי עם 28 חברות ייצור ציבוריות גדולות.למרות שלינטנר נפטר לפני שנים, המודל שלו נותר נקודת המוצא המקובלת להבנת האופן שבו הדיבידנדים של חברות מתנהגים לאורך זמן.

    לינטנר הבחין בהיבטים החשובים הבאים של מדיניות דיבידנדים תאגידים:

  • חברות נוטות להגדיר יעדי דיבידנד-לרווח לטווח ארוך בהתאם לכמות הפרויקטים הקיימים בשווי נטו חיובי (NPV).
  • גידול ברווחים אינו תמיד בר קיימא. כתוצאה מכך, מדיניות הדיבידנד לא תשתנה מהותית עד שמנהלים יוכלו לראות שרמות רווחים חדשות הן בר-קיימא.
  • בעוד שכל החברות רוצות לקיים תשלום דיבידנד קבוע כדי למקסם את עושר בעלי המניות, תנודות עסקיות טבעיות מאלצות חברות להקרין את הדיבידנדים בטווח הארוך, בהתבסס על יחס התשלום היעד שלהן.

    לפי הנוסחה של לינטנר, דירקטוריון חברה מבסס את החלטותיו לגבי דיבידנדים על הרווח הנקי הנוכחי של החברה, אך מתאים אותם לזעזועים מערכתיים מסוימים, תוך התאמתם בהדרגה לשינויים בהכנסה לאורך זמן.

    מודל Lintner וקביעת דיבידנדים לחברות

    דירקטוריון חברה קובע את מדיניות הדיבידנד, כולל שיעור התשלום ומועדי החלוקה. זהו מקרה אחד שבו בעלי מניות יכולים להצביע על צעד תאגידי – שלא כמו מיזוג או רכישה, ונושאים קריטיים נוספים כמו תגמול בכירים.

    מהו דגם Lintner?שלוש הגישות העיקריות למדיניות דיבידנד תאגיד הן כדלקמן:

  • גישה תרסידואלית, שבה תשלומי דיבידנד יוצאים מההון העצמי השיורי או שנותר רק לאחר עמידה בדרישות ההון הספציפיות של הפרויקט. חברות המשתמשות בגישת דיבידנד שיורי בדרך כלל מנסות לשמור על איזון ביחסי החוב להון (D/E) שלהן לפני ביצוע חלוקות כלשהן.
  • גישת היציבות, שבה הדירקטוריון קובע לעתים קרובות דיבידנדים רבעוניים בחלק מהרווחים השנתיים. זה מפחית את אי הוודאות עבור המשקיעים ומספק להם מקור הכנסה קבוע.
  • הכלאה של הגישה השיורית ושל גישת היציבות, שבה דירקטוריון חברה רואה ביחס D/E כיעד לטווח ארוך יותר. במקרים אלה, חברות בדרך כלל מחליטות על דיבידנד מוגדר אחד המהווה חלק קטן יחסית מההכנסה השנתית וניתן לתחזק אותו בקלות, כמו גם תשלום דיבידנד נוסף לחלוקה רק כאשר ההכנסה עולה על הרמות הכלליות.
  • tradingpedia.co.il -> powered by : Sakara

    פוסטים קשורים

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    תבדוק גם את זה
    Close
    Back to top button
    דילוג לתוכן