מהו שיעור הנחה?
מהו שיעור הנחה? המונח ריבית היוון מתייחס לשיעור הריבית שנגבה מבנקים מסחריים ומוסדות פיננסיים אחרים עבור הלוואות לטווח קצר שהם לוקחים מהבנק הפדרלי. שיעור ההיוון מיושם במתקן ההלוואות של הפד, הנקרא thediscount window. שיעור היוון יכול להתייחס גם לשיעור הריבית המשמש בניתוח תזרים מזומנים לא מופחת (DCF) כדי לקבוע את הערך הנוכחי של תזרימי מזומנים עתידיים. במקרה זה, שיעור ההיוון יכול לשמש משקיעים ועסקים להשקעות פוטנציאליות.
מהו שיעור הנחה? – נקודות מרכזיות
1:26
שיעור ההנחה של הפד
כיצד פועל שיעור ההנחה של הפד
לבנקים מסחריים בארה"ב יש שתי דרכים עיקריות ללוות כסף לצרכי התפעול לטווח הקצר שלהם. הם יכולים ללוות ולהלוות כסף לבנקים אחרים ללא צורך בבטחונות כלשהם באמצעות הריבית הבין-בנקאית המונחה על ידי השוק. הם גם יכולים ללוות כסף לדרישות התפעול לטווח הקצר שלהם מהבנק הפדרלי.
הלוואות של הפדרל ריזרב מעובדות דרך 12 סניפים אזוריים של הפד. ההלוואות משמשות את הגופים הפיננסיים לכיסוי כל מחסור במזומן, למנוע בעיות נזילות, או במקרה הגרוע ביותר, למנוע את כישלון הבנק. מתקן ההלוואות המוצע על ידי הפד ידוע כחלון ההנחה.
ההלוואות הן לטווח קצר במיוחד: 24 שעות או פחות. שיעור הריבית הנגבה הוא שיעור ההנחה הסטנדרטי. שיעור היוון זה נקבע על ידי מועצות המנהלים של הבנק הפדרלי ומאושר על ידי מועצת הנגידים שלו.
שלושת השכבות של הלוואות חלון ההנחה של הפד
תוכנית חלון ההנחות של הפד מפעילה שלוש שכבות של הלוואות, כל אחת מהן משתמשת בתעריף נפרד אך קשור.
שימוש בשיעור ההנחה של הפד
מוסדות הלוואות משתמשים במתקן זה במשורה, בעיקר כאשר הם לא יכולים למצוא מלווים מרצון בשוק. שיעורי ההיוון המוצעים על ידי הפד זמינים בריביות גבוהות יחסית לשיעורי האשראי הבין-בנקאיים.
הלוואות דיסקונט נועדו להוות בראש ובראשונה אפשרות חירום לבנקים במצוקה. הלוואה מחלון ההנחה של הפד יכולה אפילו לאותת על חולשה למשתתפי שוק ולמשקיעים אחרים. השימוש בו מגיע לשיא בתקופות של מצוקה כלכלית.
דוגמה לשיעור הנחה של הפד
השימוש בחלון ההנחה של הפד זינק בסוף 2007 וב-2008, כשהתנאים הפיננסיים הידרדרו בחדות והבנק המרכזי נקט בצעדים להזרקת נזילות למערכת הפיננסית. שיעורי ההיוון עבור שתי השכבות הראשונות נקבעות באופן עצמאי על ידי הפד. התעריף לשכבה השלישית מבוסס על התעריפים הרווחים בשוק.
באוגוסט 2007, מועצת הנגידים הורידה את שיעור ההיוון העיקרי מ-6.25% ל-5.75%, והפחיתה את הפרמיה על ריבית קרנות הפד מ-1% ל-0.5%. באוקטובר 2008, החודש שלאחר קריסת ליהמן ברדרס, גיוס הלוואות בחלון ההנחה הגיע לשיא של 403.5 מיליארד דולר לעומת הממוצע החודשי של 0.7 מיליארד דולר בין 1959 ל-2006.
בשל המשבר הפיננסי, הדירקטוריון גם האריך את תקופת ההלוואות מלילה ל-30 יום, ולאחר מכן ל-90 יום במרץ 2008. לאחר שהכלכלה חזרה לשלוט, בוטלו אמצעים זמניים אלה, ושיעור ההיוון הוחזר להלוואות לילה בלבד.
בעוד שהפד שומר על שיעור הנחה משלו במסגרת תוכנית חלון ההנחה בארה"ב, בנקים מרכזיים אחרים ברחבי העולם משתמשים גם הם באמצעים דומים בגרסאות שונות. לדוגמה, הבנק המרכזי האירופי (ECB) מציע מתקנים קבועים המשמשים כמסגרות הלוואות שוליות. ארגונים פיננסיים יכולים לקבל נזילות בין לילה מהבנק המרכזי כנגד הצגת מספיק נכסים כשירים כבטוחה.
כיצד פועל שיעור ההנחה בניתוח תזרים מזומנים
אותו מונח, שיעור היוון, משמש בניתוח תזרים מזומנים מהוון. DCF משמש להערכת שווי השקעה בהתבסס על תזרימי המזומנים העתידיים הצפויים שלה. בהתבסס על הרעיון של ערך הזמן של כסף, ניתוח DCF עוזר להעריך את כדאיות הפרויקט או ההשקעה על ידי חישוב הערך הנוכחי של תזרים המזומנים העתידי הצפוי תוך שימוש בשיעור היוון.
ניתוח כזה מתחיל באומדן ההשקעה שתדרוש פרויקט מוצע. לאחר מכן, ההחזר העתידי צפוי להפיק נחשב. באמצעות שיעור ההיוון, ניתן לחשב את הערך הנוכחי של כל תזרימי המזומנים העתידיים הללו. אם הערך הנוכחי נטו (PV) חיובי, הפרויקט נחשב לקיים. אם הוא שלילי, הפרויקט לא שווה את ההשקעה.
בהקשר זה של ניתוח DCF, שיעור ההיוון מתייחס לשיעור הריבית המשמש לקביעת הערך הנוכחי. לדוגמה, 100 דולר שהושקעו היום בתוכנית חיסכון המציעה ריבית של 10% יגדלו ל-110 דולר. במילים אחרות, 110$, שהוא הערך העתידי (FV), בהנחה בשיעור של 10% שווה 100$ (ערך נוכחי) נכון להיום.
אם יודעים (או יכולים לחזות באופן סביר) את כל תזרימי המזומנים העתידיים הללו (כמו הערך העתידי של 110$), אזי, באמצעות שיעור היוון מסוים, ניתן לקבל את הערך הנוכחי של השקעה כזו.
מהו שיעור ההנחה הנכון לשימוש?
מהו שיעור ההיוון המתאים לשימוש עבור השקעה או פרויקט עסקי? בזמן השקעה בנכסים סטנדרטיים, כמו אג"ח אוצר, שיעור התשואה חסר הסיכון משמש לעתים קרובות כשיעור ההיוון.
מצד שני, אם עסק מעריך את כדאיות פרויקט פוטנציאלי, העלות הממוצעת המשוקללת של ההון (WACC) עשויה לשמש כשיעור היוון. זוהי העלות הממוצעת שהחברה משלמת עבור הון מהלוואות או מכירת הון עצמי.
בכל מקרה, הערך הנוכחי הנקי של כל תזרימי המזומנים צריך להיות חיובי אם ההשקעה או הפרויקט אמורים לקבל אור ירוק.
סוגי תזרים מזומנים מוזל
ישנם סוגים שונים של שיעורי היוון החלים על השקעות שונות של עסק. איזה סוג נדרש תלוי בצרכים ובדרישות של המשקיעים ושל החברה עצמה. להלן הנפוצים ביותר:
דוגמה לשיעור ההנחה
הנה דוגמה שתראה כיצד פועל שיעור ההיוון. נניח שאתה רוצה לקבוע את שיעור ההיוון על השקעה מסוימת באמצעות המשתנים הבאים:
ערך עתידי$5,000 ערך נוכחי$3,500 מספר שנים10
כעת, בואו נשתמש בנוסחה שלמעלה כדי להבין את שיעור ההיוון.
DR = (FV ÷ PV)1/n- 1DR = ($5,000 ÷ $3,500)1/10- 1DR = $1.428571/10- 1DR = 1.03631 – 1DR = 0.03631
אז, במקרה זה, שיעור ההיוון הוא 3.631%.
איזו השפעה יש לשיעור הנחה גבוה יותר על ערך הזמן של הכסף?
תזרימי המזומנים העתידיים מופחתים בשיעור ההיוון, כך שככל ששיעור ההיוון גבוה יותר כך הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים נמוך יותר. שיעור היוון נמוך יותר מוביל לערך נוכחי גבוה יותר. כפי שמשתמע מכך, כאשר שיעור ההיוון גבוה יותר, הכסף בעתיד יהיה שווה פחות ממה שהוא היום. יהיה לו פחות כוח קנייה.
איך בוחרים את שיעור ההנחה המתאים?
שיעור ההיוון שנעשה בו שימוש תלוי בסוג הניתוח שבוצע. כאשר שוקלים השקעה, על המשקיע להשתמש בעלות ההזדמנות של העברת כספו לעבודה במקום אחר כשיעור הנחה מתאים. זהו שיעור התשואה שהמשקיע יכול להרוויח בשוק על השקעה בגודל ובסיכון דומים. עסק יכול לבחור את המתאים ביותר מבין מספר שיעורי היוון. זה עשוי להיות שיעור היוון מבוסס עלות הזדמנות, או עלות הון ממוצעת משוקללת, או התשואה הממוצעת ההיסטורית של פרויקט דומה. במקרים מסוימים שימוש בתעריף ללא סיכון עשוי להיות המתאים ביותר.
