מהו נייר ערך לא סחיר?
מהו נייר ערך לא סחיר? נייר ערך לא סחיר הוא נכס שקשה לקנות או למכור בשל העובדה שהם אינם נסחרים בשום בורסות שוק משני גדול. ניירות ערך כאלה, לרוב צורות של חוב או ניירות ערך עם הכנסה קבועה, נרכשים ונמכרים בדרך כלל רק באמצעות עסקאות פרטיות או בשוק ללא דלפק (OTC). למחזיק בנייר ערך לא סחיר, מציאת קונה עשויה להיות קשה, וכמה ניירות ערך שאינם סחירים אינם ניתנים למכירה חוזרת כלל מכיוון שתקנות ממשלתיות אוסרות כל מכירה חוזרת. נייר ערך לא סחיר עשוי להיות מנוגד לנייר ערך סחיר, אשר נסחר בבורסה ונסחר בקלות.
מהו נייר ערך לא סחיר? – למחזיק בנייר ערך לא סחיר, מציאת קונה עשויה להיות קשה, וכמה ניירות ערך שאינם סחירים אינם ניתנים למכירה חוזרת כלל מכיוון שתקנות ממשלתיות אוסרות כל מכירה חוזרת. נייר ערך לא סחיר עשוי להיות מנוגד לנייר ערך סחיר, אשר נסחר בבורסה ונסחר בקלות.
מהו נייר ערך לא סחיר? – נקודות מרכזיות
הסבר על ניירות ערך לא סחירים
רוב ניירות הערך הלא סחירים הם מכשירי חוב שהונפקו על ידי הממשלה. דוגמאות נפוצות לניירות ערך לא סחירים כוללות אג"ח חיסכון בארה"ב, תעודות חשמול כפריות, מניות פרטיות, ניירות ערך ממשלתיים ומקומיים, ואג"ח סדרות ממשלתיות פדרליות. ניירות ערך לא סחירים שאסור למכור אותם מחדש, כגון ארה"ב אגרות חוב חיסכון, נדרשות להחזיק עד לפדיון.
השקעות בשותפות מוגבלת הן דוגמה לנייר ערך פרטי שעלול להיות בלתי סחיר בשל הקושי למכור מחדש. דוגמה נוספת היא מניות פרטיות המוחזקות על ידי בעלים של חברה שאינה נסחרת בבורסה. העובדה שמניות אלו אינן סחירות אינה מהווה בדרך כלל מכשול עבור הבעלים אלא אם כן הוא מעוניין לוותר על הבעלות או השליטה בחברה.
ממשלת ארה"ב מנפיקה ניירות ערך סחירים ולא סחירים כאחד. ניירות הערך הסחירים הנפוצים ביותר כוללים שטרות אוצר של ארה"ב ואג"ח אוצר, שניהם נסחרים באופן חופשי בשוק האג"ח האמריקאי.
הרציונל מאחורי ניירות ערך שאינם סחירים
הסיבה העיקרית לכך שכמה ניירות ערך מונפקים בכוונה כלא סחירים היא צורך נתפס להבטיח בעלות יציבה על הכסף שהנייר מייצג. ניירות ערך לא סחירים נמכרים לעתים קרובות בהנחה לערכם הנקוב וניתנים לפדיון לערך נקוב במועד הפירעון. הרווח למשקיע הוא אם כן ההפרש בין מחיר הרכישה של נייר הערך לסכום הערך הנקוב שלו.
ההבדל בין ניירות ערך סחירים ולא סחירים
ניירות ערך סחירים הם אלו הנסחרים באופן חופשי בשוק משני. ההבדל העיקרי בין ניירות ערך סחירים לבלתי סחירים סובב סביב המושגים של שווי שוק וערך מהותי, או ספרי. לניירות ערך סחירים יש גם ערך סחיר, כזה הכפוף לתנודות שעלולות להיות תנודתיות בהתאם לרמות הביקוש המשתנות לניירות הערך בשוק המסחר. לפיכך, ניירות ערך סחירים נושאים בדרך כלל רמת סיכון גבוהה יותר מאשר ניירות ערך לא סחירים.
ניירות ערך שאינם סחירים, לעומת זאת, אינם כפופים לשינויי הביקוש בשוק מסחר משני, ולכן יש להם רק ערך פנימי, אך ללא שווי שוק. הערך הפנימי של נייר ערך לא סחיר, בהתאם למבנה נייר הערך, יכול להיחשב כערך הנקוב שלו, הסכום לתשלום במועד הפירעון או מחיר הרכישה שלו בתוספת ריבית.
