מהו ביקוש?
ביקוש הוא עיקרון כלכלי המתייחס לרצון הצרכן לרכוש סחורות ושירותים ונכונות לשלם מחיר עבור טובין או שירות ספציפיים. החזקת כל שאר הגורמים קבועה, עליית מחיר טובין או שירות תקטין את הכמות המבוקשת, ולהיפך. ביקוש בשוק הוא הכמות הכוללת הנדרשת בכל הצרכנים בשוק לטובת נתון. הביקוש המצרפי הוא הביקוש הכולל לכל הסחורות והשירותים בכלכלה. לרוב נדרשות אסטרטגיות מלאי מרובות לטיפול בביקוש.
היצע וביקוש חשובים מאוד לפעילות הכלכלית. היצע היא הסכום הכולל של מוצר או שירות מסוימים הזמינים בזמן נתון לצרכנים. הביקוש הוא ייצוג של רצון הצרכן לרכוש סחורות ושירותים, זה משמש כמדידה של נכונות הצרכן לשלם מחיר עבור מוצר או שירות ספציפיים. שני הכוחות הכלכליים הללו משפיעים זה על זה, שניהם חשובים לכלכלה מכיוון שהם משפיעים על מחירי מוצרי צריכה ושירותים בכלכלה.
נקודות מפתח
- ביקוש מתייחס לרצון הצרכנים לרכוש סחורות ושירותים במחירים נתונים.
- משמעות הביקוש יכולה להיות ביקוש בשוק למוצר ספציפי או ביקוש מצטבר לסך כל הסחורות במשק.
- הביקוש, יחד עם ההיצע, קובע את מחירי הסחורות בפועל ואת נפח הסחורות שמחליף ידיים בשוק.
הבנת הביקוש
עסקים מוציאים לעתים קרובות סכום כסף נכבד כדי לקבוע את כמות הביקוש שיש לציבור למוצרים ולשירותים שלהם. כמה מהסחורה שלהם הם באמת יוכלו למכור בכל מחיר נתון? אומדנים שגויים מביאים לכך שנותר כסף על השולחן אם הערכה נמוכה יותר בביקוש או הפסדים אם הערכת יתר על הביקוש. הביקוש הוא שעוזר לתדלק את הכלכלה, ובלעדיה עסקים לא ייצרו דבר.
הביקוש קשור קשר הדוק להיצע. בעוד הצרכנים מנסים לשלם את המחירים הנמוכים ביותר שהם יכולים עבור מוצרים ושירותים, הספקים מנסים למקסם את הרווחים. אם הספקים גובים יותר מדי, הכמות הנדרשת יורדת והספקים לא מוכרים מספיק מוצרים כדי להרוויח מספיק רווחים. אם הספקים גובים מעט מדי, הכמות הנדרשת עולה אך מחירים נמוכים עשויים שלא לכסות את עלויות הספקים או לאפשר רווחים. גורמים מסוימים המשפיעים על הביקוש כוללים ערעור של מוצר או שירות, זמינות של מוצרים מתחרים, זמינות מימון וזמינות נתפסת של מוצר או שירות.
עקומות אספקה וביקוש
גורמי היצע וביקוש הם ייחודיים עבור מוצר או שירות נתון. גורמים אלה מסוכמים לעיתים קרובות בפרופילי הביקוש וההיצע המתוארים כמדרונות בגרף. בגרף כזה הציר האנכי מציין את המחיר ואילו הציר האופקי מציין את הכמות הנדרשת או המסופקת. עקומת ביקוש משתפלת כלפי מטה, משמאל לימין. ככל שהמחירים עולים, הצרכנים דורשים פחות טובין או שירות. עקומת אספקה משתפלת כלפי מעלה. ככל שהמחירים עולים, הספקים מספקים יותר טובין או שירות.
שיווי משקל בשוק
הנקודה בה עקומות ההיצע והביקוש מצטלבות מייצגת את סליקת השוק או את מחיר שיווי המשקל בשוק. עלייה בביקוש מסיטה את עקומת הביקוש ימינה. העקומות מצטלבות במחיר גבוה יותר והצרכנים משלמים יותר עבור המוצר. מחירי שיווי המשקל נותרים בדרך כלל במצב של שטף עבור רוב הסחורות והשירותים מכיוון שגורמים המשפיעים על היצע וביקוש משתנים תמיד. שווקים חופשיים ותחרותיים נוטים לדחוף מחירים לעבר שיווי משקל בשוק.
דרישה לשוק לעומת ביקוש מצטבר
השוק בכלכלה עומד בפני מערך נסיבות אחר, המשתנה בסוג ובדרגה. במקרו-כלכלה, אנו יכולים להסתכל גם על הביקוש המצרפי בכלכלה. ביקוש מצטבר מתייחס לביקוש הכולל של כל הצרכנים לכל טוב ושירותים בכלכלה בכל השווקים לסחורות בודדות. מכיוון שמצרף כולל את כל הסחורות בכלכלה, הוא אינו רגיש לתחרות או להחלפה בין סחורות שונות או לשינויים בהעדפות הצרכנים בין סחורות שונות באותו אופן שיכול להיות הביקוש בשווקים טובים בודדים.
מדיניות מקרו-כלכלית וביקוש
רשויות פיסקליות ומוניטריות, כמו הפדרל ריזרב, מקדישות חלק ניכר מהמדיניות המקרו-כלכלית שלהן לניהול הביקוש המצרפי. אם הפד רוצה להפחית את הביקוש, הוא יעלה מחירים באמצעות צמצום הצמיחה של היצע הכסף והאשראי והעלאת הריבית. לעומת זאת, הפד יכול להוריד את הריבית ולהגדיל את היצע הכסף במערכת, ולכן להגדיל את הביקוש. במקרה זה, לצרכנים ולעסקים יש יותר כסף להוציא. אבל במקרים מסוימים, אפילו הפד לא יכול לתדלק את הביקוש. כאשר האבטלה גואה, אנשים עדיין לא יוכלו להרשות לעצמם להוציא או לקחת חובות זולים יותר, אפילו עם ריביות נמוכות.
