מהי תיאוריית העדפת הנזילות?
מהי תיאוריית העדפת הנזילות? תיאוריית העדפות הנזילות היא מודל שמציע שמשקיע צריך לדרוש ריבית או פרמיה גבוהים יותר על ניירות ערך עם מועדים ארוכי טווח הנושאים סיכון גבוה יותר, מכיוון שלכל שאר הגורמים שווים, המשקיעים מעדיפים מזומן או אחזקות אחרות נזילות מאוד.
מהי תיאוריית העדפת הנזילות? – נקודות מרכזיות
כיצד פועלת תיאוריית העדפת הנזילות?
תיאוריית העדפות הנזילות מציעה שמשקיעים דורשים פרמיות גבוהות יותר בהדרגה על ניירות ערך לטווח בינוני וארוך, בניגוד לניירות ערך לטווח קצר. על פי התיאוריה, שפותחה על ידי ג'ון מיינרד קיינסין, תומכת ברעיון שלו לפיו הדרישה לנזילות מחזיקה בכוח ספקולטיבי, קל יותר לפדות השקעות נזילות תמורת ערך מלא.
מזומן מקובל בדרך כלל כנכס הנזיל ביותר. על פי תיאוריית העדפת הנזילות, שיעורי הריבית על ניירות ערך לטווח קצר נמוכים יותר מכיוון שהמשקיעים אינם מקריבים נזילות לטווחי זמן גדולים יותר מאשר ניירות ערך לטווח בינוני או ארוך.
נסיבות ייחודיות
קיינס הציג את תיאוריית העדפת הנזילות בספרו The General Theory of Employment, Interest and Money. קיינס מתאר את התיאוריה במונחים של שלושה מניעים שקובעים את הביקוש לנזילות:
כאשר מוצעות ריבית גבוהה יותר, המשקיעים מוותרים על נזילות בתמורה לשיעורים גבוהים יותר. לדוגמה, אם הריביות עולות ומחירי האג"ח יורדים, משקיע עשוי למכור את אגרות החוב הנמוכות שלו ולרכוש אג"ח עם שכר גבוה יותר או להחזיק במזומן ולחכות לתשואה טובה עוד יותר.
דוגמה לתיאוריית העדפת הנזילות
אג"ח לשלוש שנים משלם ריבית של 2%, אג"ח ל-10 שנים משלם ריבית של 4% ואג"ח ל-30 שנים עשוי לשלם ריבית של 6%. כדי שהמשקיע יקריב נזילות, עליו לקבל שיעור תשואה גבוה יותר בתמורה להסכמה לקשור את המזומנים לפרק זמן ארוך יותר.
