מהי היד הבלתי נראית?
מהי היד הבלתי נראית? היד הבלתי נראית היא מטפורה לכוחות הבלתי נראים שמניעים את כלכלת השוק החופשי. באמצעות האינטרס האישי של הפרט וחופש הייצור והצריכה, מתממשים טובת החברה כולה. המשחק המתמיד של לחצים בודדים על היצע וביקוש בשוק גורם לתנועה הטבעית של המחירים ולזרימת הסחר. המונח "יד בלתי נראית" הופיע לראשונה בעבודתו המפורסמת של אדם סמית, "עושר האומות", כדי לתאר כיצד שווקים חופשיים יכולים לתמרץ אנשים, הפועלים מתוך האינטרס האישי שלהם, לייצר את מה שנחוץ מבחינה חברתית.
מהי היד הבלתי נראית? – המונח "יד בלתי נראית" הופיע לראשונה בעבודתו המפורסמת של אדם סמית, "עושר האומות", כדי לתאר כיצד שווקים חופשיים יכולים לתמרץ אנשים, הפועלים מתוך האינטרס האישי שלהם, לייצר את מה שנחוץ מבחינה חברתית.
מהי היד הבלתי נראית? – נקודות מרכזיות
1:38
לחץ על הפעל כדי ללמוד את ההגדרה של היד הבלתי נראית
כיצד פועלת היד הבלתי נראית
היד הבלתי נראית היא חלק מ-laissez-faire, כלומר גישת ה"תן לעשות/שחרר" לשוק. במילים אחרות, הגישה גורסת שהשוק ימצא שיווי משקל ללא התערבויות ממשלתיות או אחרות שיאלצו אותו לדפוסים לא טבעיים.
הוגה ההשכלה הסקוטית אדם סמית' הציג את המושג בכמה מכתביו, כמו הפרשנות הכלכלית בספרו An Inquiry Into the Nature and Causes of the Wealth of Nations (לעתים קרובות מקוצר רק ל-The Wealth of Nations) שפורסם ב-1776 וב-Theory of Moral Sentiments שפורסם ב- 1759. המונח מצא שימוש במובן כלכלי במהלך שנות ה-1900.
מטפורת היד הבלתי נראית מזקקת שני רעיונות קריטיים. ראשית, עסקאות מרצון בשוק חופשי מייצרות יתרונות לא מכוונים ונרחבים. שנית, היתרונות הללו גדולים יותר מאלו של כלכלה מתוכננת מוסדרת.
כל החלפה חופשית יוצרת איתותים לגבי הסחורות והשירותים שהם בעלי ערך ועד כמה קשה להביא אותם לשוק. האותות הללו, הנלכדים במערכת המחירים, מכוונים באופן ספונטני צרכנים מתחרים, יצרנים, מפיצים ומתווכים – כל אחד אחר תוכניותיו – למלא את הצרכים והרצונות של אחרים.
היד הבלתי נראית וכלכלות שוק
הפריון והרווחיות העסקיים משתפרים כאשר רווחים והפסדים משקפים במדויק את מה שהמשקיעים והצרכנים רוצים. מושג זה מודגם היטב באמצעות דוגמה מפורסמת במאמרו של ריצ'רד קנטיון על תיאוריה כלכלית (1755), הספר שממנו פיתח סמית את מושג היד הבלתי נראית שלו.
חקירתו של סמית' על טבעו וסיבותיו של עושר האומות פורסם במהלך המהפכה התעשייתית הראשונה ובאותה שנה עם הכרזת העצמאות האמריקאית. ידו הבלתי נראית של סמית' הפכה לאחת ההצדקות העיקריות למערכת כלכלית של קפיטליזם שוק חופשי.
כתוצאה מכך, האקלים העסקי של ארה"ב התפתח מתוך הבנה כללית ששווקים פרטיים מרצון הם פרודוקטיביים יותר מאשר כלכלות בניהול ממשלתי. אפילו חוקי הממשלה מנסים לפעמים לשלב את היד הבלתי נראית.
יו"ר הפד לשעבר, בן ברננקי, הסביר את "הגישה מבוססת השוק היא רגולציה על ידי היד הבלתי נראית" ש"מטרתה להתאים את התמריצים של משתתפי השוק עם מטרות הרגולטור".
דוגמה של היד הבלתי נראית
שקול דוגמה לעסק קטן המתמודד עם תחרות קשה. כדי למקם את עצמו בצורה הטובה ביותר בשוק, העסק הקטן מחליט שישקיע בחומרים איכותיים יותר לתהליך הייצור שלו וכן יפחית את המחירים שלו. למרות שהעסק הקטן עשוי לעשות זאת מתוך האינטרס של החברה שלו (כלומר להניע מכירות ולגנוב נתחי שוק), היד הבלתי נראית פועלת מכיוון שלשוק יש כעת גישה לסחורה זולה יותר אך באיכות גבוהה יותר.
דוגמה נוספת ליד הבלתי נראית היא השפעת האדווה שיכולה להיות לחברה קמעונאית כשהיא מנסה לענות על הביקוש של הצרכנים. שקול חנות לחומרי בניין שצופה ביקוש לכלי תחזוקת חצר. חנות לחומרי בניין תתאם עם יצרן כדי להבטיח את הסחורה המתאימה. בינתיים, היצרן יתקשר עם מפיץ חומרי גלם כדי להבטיח שיש לו את הפריטים שהוא צריך.
בדוגמה השנייה זו, כל ישות פועלת לטובתה. עם זאת, כל ישות יוצרת גם פעילות כלכלית עבור גורמים אחרים. בנוסף, הגופים מחברים תהליך שמביא לכך שצרכן מקבל מוצר שהוא צריך. אף על פי שכל פעולה אינדיבידואלית שננקטה בפני עצמה עשויה להסתכם בהרבה, היד הבלתי נראית עוזרת להעביר משאבים לאורך תהליך כדי לספק מוצר סופי.
מדוע היד הבלתי נראית חשובה?
היד הבלתי נראית מאפשרת לשוק להגיע לשיווי משקל מבלי שהממשלה או התערבויות אחרות מאלצות אותו לדפוסים לא טבעיים. כאשר היצע וביקוש מוצאים שיווי משקל באופן טבעי, נמנעים עודף היצע ומחסור. טובת החברה מושגת באמצעות אינטרס אישי וחופש ייצור וצריכה.
כיצד משתמשים ביד הבלתי נראית כיום?
כפי שהסביר יו"ר הפד לשעבר בן ברננקי, "הגישה מבוססת השוק היא רגולציה ביד הנעלמה" ש"מטרתה להתאים את התמריצים של משתתפי השוק עם מטרות הרגולטור".
מה אמר אדם סמית על היד הבלתי נראית?
אדם סמית' כתב על יד בלתי נראית בכתביו במהלך שנות ה-1700, וציין כי המנגנון של יד בלתי נראית מועיל לכלכלה ולחברה הודות לאנשים בעלי אינטרס. סמית' מזכיר "יד בלתי נראית", שהיא מנגנוני התמחור וההפצה האוטומטיים במשק המקיימים אינטראקציה ישירה ועקיפה עם רשויות תכנון ריכוזיות מלמעלה למטה.
מדוע היד הבלתי נראית שנויה במחלוקת?
המבקרים טוענים שהרעיון ששחקנים אינטרסנטיים ומונעי רווח יתכנסו לאופטימום חברתי כלשהו הוא שקרי בבירור, וכי במקום זאת הוא מוביל באופן טבעי להשפעות חיצוניות שליליות, אי שוויון כלכלי וחברתי, חמדנות וניצול. יתרה מכך, תחרות המונעת על ידי היד הנעלמה עלולה לגרום בסופו של דבר למונופולים ולריכוז כוח כלכלי, שניהם בלתי רצויים לחברה. ביקורות אחרות מחדדות את העובדה שהתפיסה מסתמכת על ההנחה שיצרנים יכולים לעבור בקלות מייצור אחד. סוג הטוב לכל אחר, בהתאם לרווחיות היחסית שלו ברגע נתון. זה לא לוקח בחשבון את העלויות העצומות לפעמים של מעבר ואת הרעיון שאנשים עשויים לעסוק בעסק שהם נהנים לעשות, או שעברו במשפחה, ללא קשר לרווחיות.
סיכום ומסקנות
היד הבלתי נראית היא הרעיון שהתמחות בייצור יכולה להוביל אנשים בעלי אינטרס לייצר את מה שנחוץ מבחינה חברתית ולטובת כולם. הסיבה לכך היא שהתמחות מוגברת מובילה באופן טבעי לרשת של תלות הדדית, כזו שסנדלר יזדקק לאחרים כדי לייצר את ביתו, מזון, לבוש וכו'; ואילו בונה בית יסתמך על הסנדלר עבור נעליים ואחרים עבור לבושם, מזון וכו'. כוחות השוק והתחרות יעודדו את היצרנים לעשות את מה שהכי משתלם בעלות הנמוכה ביותר, גם מעודדים קידמה טכנולוגית וחדשנות, לטובת כולם.
