מהי פרמיית אג"ח הניתנת להפחתה?
מהי פרמיית אג"ח הניתנת להפחתה? פרמיית האג"ח הניתנת להפחתה היא מונח מס המתייחס למחיר העודף ששולם עבור אג"ח מעבר לערכה הנקוב. בהתאם לסוג האג"ח, הפרמיה יכולה להיות ניתנת לניכוי מס ומופחתת לאורך חיי האג"ח על בסיס יחסי.
מהי פרמיית אג"ח הניתנת להפחתה? – נקודות מרכזיות
הבנת פרמיית אג"ח בר-הפחתה
פרמיית אג"ח מתרחשת כאשר מחיר האג"ח עלה בשוק המשני עקב ירידה בריבית השוק. לאג"ח בעלות פרמיה לערך יש מחיר שוק שהוא מעל לסכום הנקוב.
ההפרש בין המחיר הנוכחי (או הערך הנקוב) של האג"ח לבין הערך הנקוב של האג"ח הוא הפרמיה של האג"ח. לדוגמה, איגרת חוב שערכה נקוב של $1,000 אך נמכרת תמורת $1,050 היא בעלת פרמיה של $50. עם הזמן, כאשר פרמיית האג"ח מתקרבת לפדיון, ערך האג"ח יורד עד שהוא עומד על הנקוב בתאריך הפירעון. הירידה ההדרגתית בערכה של האג"ח נקראת הפחתה.
בסיס עלות
עבור משקיע באג"ח, הפרמיה המשולמת עבור אג"ח מייצגת חלק מבסיס העלות של האג"ח, וזה חשוב לצרכי מס. אם האג"ח משלמת ריבית חייבת במס, בעל האג"ח יכול לבחור להפחית את הפרמיה – כלומר להשתמש בחלק מהפרמיה כדי להקטין את סכום ההכנסה מריבית הכלולה עבור מסים.
מי שמשקיע באג"ח פרמיות חייבות במס נהנה בדרך כלל מהפחתת הפרמיה, מכיוון שניתן להשתמש בסכום המופחת לקיזוז הכנסות הריבית מהאג"ח. זה, בתורו, יקטין את סכום ההכנסה החייבת במס שהאג"ח מייצרת, וכך גם את כל מס ההכנסה המגיע עליה. בסיס העלות של האג"ח החייבת במס מופחת בסכום הפרמיה המופחת בכל שנה.
במקרה בו האג"ח פטור ממס ריבית, על המשקיע באג"ח להפחית את פרמיית האג"ח. למרות שסכום מופחת זה אינו ניתן לניכוי בקביעת ההכנסה החייבת במס, על הנישום להפחית את הבסיס שלו באג"ח לפי הפחתת השנה. מס הכנסה דורש להשתמש בשיטת התשואה הקבועה להפחתת פרמיית אג"ח מדי שנה.
הפחת פרמיה של אג"ח בשיטת התשואה המתמדת
שיטת התשואה הקבועה משמשת לקביעת הפחתת פרמיית האג"ח עבור כל תקופת צבירה. היא מפחיתה פרמיית אג"ח על ידי הכפלת הבסיס המתואם בתשואה בעת ההנפקה ולאחר מכן הפחתת ריבית הקופון. או בצורת נוסחה:
השלב הראשון בחישוב הפחתת הפרמיה הוא קביעת התשואה לפדיון (YTM), שהוא שיעור ההיוון המשווה את הערך הנוכחי של כל התשלומים הנותרים שיש לשלם על האג"ח לבסיס באג"ח.
לדוגמה, שקול משקיע שרכש איגרת חוב תמורת 10,150 דולר. לאג"ח תאריך פירעון של חמש שנים וערך נקוב של 10,000 דולר. היא משלמת שיעור קופון של 5% חצי שנתי ויש לה תשואה לפדיון של 3.5%. בוא נחשב את ההפחתה לתקופה הראשונה והתקופה השנייה.
התקופה הראשונה
מאחר שאגרת חוב זו מבצעת תשלומים חצי שנתיים, התקופה הראשונה היא ששת החודשים הראשונים שלאחריהם מתבצע תשלום הקופון הראשון; התקופה השנייה היא ששת החודשים הבאים, ולאחר מכן המשקיע מקבל את תשלום הקופון השני וכן הלאה. מכיוון שאנו מניחים תקופת צבירה של שישה חודשים, התשואה ושיעור הקופון יחולקו ב-2.
בעקבות הדוגמה שלנו, התשואה המשמשת להפחתת פרמיית האג"ח היא 3.5%/2 = 1.75%, ותשלום הקופון לתקופה הוא 5% / 2 x $10,000 = $250. ההפחתה לתקופה 1 היא כדלקמן:
התקופה השנייה
הבסיס של האג"ח לתקופה השנייה הוא מחיר הרכישה בתוספת הצבירה בתקופה הראשונה – כלומר, $10,150 – $72.38 = $10,077.62:
עבור שמונה התקופות הנותרות (יש 10 תקופות צבירה או תשלום לאגרת חוב חצי שנתית עם מועד של חמש שנים), השתמש באותו מבנה שהוצג לעיל כדי לחשב את פרמיית האג"ח הניתנת להפחתה.
באופן מהותי, לאג"ח שנרכשה בפרמיה יש צבירה שלילית; במילים אחרות, הבסיס מופחת.
