מהי שימור הבסיס
מהי שימור הבסיס שימור היסוד הוא סכום נטו של סיכון או אחריות הנובע מפוליסת ביטוח או פוליסות שנשמרות על ידי חברה ממסרת לאחר ביטוח מחדש של יתרת הסיכון או ההתחייבות. מידת השמירה הבסיסית תשתנה בהתאם להערכת החברה המוותרת לגבי הסיכונים הכרוכים בהשארת חלק מהאחריות לפוליסה ורווחיות פוליסת הביטוח.
מהי שימור הבסיס – הבנת השימור הבסיסי
שימור בסיס מאפשר למבטח להימנע מתשלום דמי ביטוח המשנה. המבטח ישמור בדרך כלל את הפוליסות הרווחיות ביותר או את רכיבי הסיכון הנמוכים ביותר שלהן, תוך ביטוח מחדש של פוליסות פחות רווחיות, בעלות סיכון גבוה יותר.
ביטוח משנה, המכונה גם ביטוח למבטחים או ביטוח הפסקת הפסד, הוא הנוהג של מבטחים המעבירים חלקים מתיקי הסיכון לצדדים אחרים באמצעות הסכם כלשהו כדי להפחית את הסבירות לתשלום התחייבות גדולה הנובעת מתביעת ביטוח.
ביטוח משנה מאפשר למבטחים להישאר סולבנטיים על ידי השבת חלק מהסכומים ששולמו לתובעים או כולם. ביטוח משנה מפחית את החבות נטו על סיכונים בודדים והגנה על קטסטרופה מפני הפסדים גדולים או מרובים. זה גם מספק לחברות את היכולת להגדיל את יכולות החיתום שלהן מבחינת מספר וגודל הסיכונים.
נקודות מרכזיות
על ידי כיסוי המבטח מפני התחייבויות אינדיבידואליות שנצברו, ביטוח משנה מעניק למבטח יותר ביטחון להון העצמי ולכושר הפירעון שלו ותוצאות יציבות יותר כאשר מתרחשים אירועים חריגים ועיקריים. מבטחים עשויים לחתום פוליסות המכסות כמות או נפח גדול יותר של סיכונים מבלי להעלות יתר על המידה את עלויות הניהול כדי לכסות את מרווחי הפירעון שלהם. בנוסף, ביטוח משנה מעמיד נכסים נזילים משמעותיים לרשות המבטחים במקרה של הפסדים חריגים.
שימור בסיס בביטוח משנה
במסגרת ביטוח משנה יחסי, מבטח המשנה מקבל חלק יחסי מכל פרמיות הפוליסה הנמכרות על ידי המבטח. בעת הגשת תביעות, מבטח המשנה נושא בחלק מההפסדים על בסיס אחוז שנקבע מראש. מבטח המשנה גם מחזיר למבטח על עלויות עיבוד, רכישת עסקים וכתיבת עסק.
בביטוח משנה לא פרופורציונלי, מבטח המשנה אחראי אם ההפסדים של המבטח עולים על סכום מוגדר, המכונה גבול עדיפות או שמירה. כתוצאה מכך, למבטח המשנה אין חלק יחסי בפרמיות ובהפסדים של המבטח. העדיפות או הגבלת השמירה עשויה להתבסס על סוג אחד של סיכון או קטגוריית סיכון שלמה.
ביטוח עודף-אובד הוא סוג של כיסוי לא פרופורציונלי שבו מבטח המשנה מכסה את ההפסדים החורגים ממגבלת העודף של המבטח. חוזה זה מיושם בדרך כלל על אירועים קטסטרופליים, המכסה את המבטח על בסיס פר-התרחשות או על ההפסדים המצטברים בתוך פרק זמן מוגדר.
במסגרת ביטוח משנה מצמיד סיכונים, כל התביעות שנוצרו במהלך התקופה האפקטיבית מכוסות, ללא קשר אם ההפסדים התרחשו מחוץ לתקופת הכיסוי. לא ניתן כיסוי לתביעות שמקורן מחוץ לתקופת הכיסוי, גם אם ההפסדים התרחשו בזמן שהחוזה היה בתוקף.
דוגמה לשמירה בסיסית
נניח שלחברת ביטוח יש מגבלת אמנת ביטוח משנה של $500,000. היא בוחרת להשאיר את הסיכון הביטוחי בשווי 200,000 דולר כשמירה הבסיסית שלה. תיק שמור זה מורכב בעיקר מפוליסות ששוות הרבה פחות ונושאות סיכון נמוך משמעותית. לדוגמה, החברה עשויה לבחור לשמור בתיק שלה תביעות של פחות מ-100,000 דולר, הנושאות פחות סיכון באופן משמעותי. מצד שני, פוליסות שעבור סכומים גבוהים יותר, בממוצע 100,00$ בתשלומים, מבוטחות מחדש. לפיכך, מבטח המשנה חוסך כסף בתשלומי פרמיה עבור פוליסות בסיכון נמוך.
