מהו תמחור היסטורי?
מהו תמחור היסטורי? תמחור היסטורי הוא שיטת תמחור יחידה המשמשת לחישוב הערך של שימוש בנקודת ההערכה האחרונה שחושבה. תמחור היסטורי משמש כאשר ערך הנכס אינו מתעדכן בזמן אמת.
מהו תמחור היסטורי? – נקודות מרכזיות
הבנת תמחור היסטורי
תמחור היסטורי ממחיש את חשיבות ההבנה מתי לאחרונה חושבו ערכם של נכסים, בין אם בנקודה מסוימת ובין אם בנקודות שונות במהלך יום המסחר או בזמן אמת. זה ידוע בתור נקודת ההערכה. אם במקרה משקיע נסחר בנקודה המדויקת שבה מחושב ערך הנכסים הנקי (NAV), אז הוא לא צריך לשקול פערים בזמן כחלק מאסטרטגיית ההשקעה שלו.
עם זאת, אם משקיע סוחר בנכס לפני או לאחר קביעת הערך הנכסי הנקי, הם יעבדו על ערך ישן (מיושן). המשמעות היא שייתכן שיש סיכון שההערכה המשוערת שעליה התבססה החלטת המסחר היא, למעשה, לא מדויקת.
קרנות נאמנות מעדכנות בדרך כלל את ערכי הנכסים הנקי שלהן בסוף יום המסחר. למנהלי הקרנות יש שתי אפשרויות: הם יכולים להסתכל על הערך הנכסי הנקי האחרון שחושב (הידוע גם כנקודת ההערכה ההיסטורית), או שהם יכולים לציין את הערך הנכסי הנקי של נקודת ההערכה הבאה.
משקיע המעוניין לקנות בכספים בהתבסס על תמחור היסטורי יודע כמה מניות ניתן לרכוש תמורת סכום כסף מסוים מכיוון שנקודת ההערכה ידועה. בתורם, מוכרים יודעים בדיוק כמה כסף הם יכולים לקבל עבור מספר מסוים של מניות. הסיכון של הקונה הוא שהערך הנכסי הנקי של הקרן יורד למעשה בנקודת ההערכה הבאה, כלומר הוא יוציא יותר על מספר מסוים של מניות. הסיכון למוכר הוא שהמניות עולות בערכן בנקודת ההערכה הבאה, כלומר המוכר לא מרוויח כל כך הרבה כסף עבור מספר נתון של מניות.
תמחור קדימה לעומת תמחור היסטורי
תמחור עתידי הוא שיטת חישוב השווי הנכסי הנקי בשימוש הכי הרבה. תמחור פורוורד כרוך בעיבוד הזמנות קנייה ומכירה של מניות של קרנות נאמנות פתוחות בשווי הנכסים הנקי נכון לסגירת השוק הבאה.
יש לציין כי קרנות נאמנות פתוחות מעריכות את הנכסים שלהן בתום יום המסחר. הרוכשים נמצאים בנחיתות מכיוון שאינם יודעים כמה מניות קרן ניתן לרכוש. מנגנון התמחור הזה מבטיח שהמניות נקנו ונמכרות במחיר שמשקף בצורה מדויקת יותר את השינויים בקרן שעשויים להתרחש מאז הערכת השווי הקודמת.
