מהו ארגון העבודה הבינלאומי (ILO)?
מהו ארגון העבודה הבינלאומי (ILO)? ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) הוא סוכנות של האומות המאוחדות (או"ם). מטרת ה-IAO היא לקדם צדק חברתי וכלכלי על ידי קביעת תקני עבודה בינלאומיים. ל-IAO יש 187 מדינות חברות ומרכזה בז'נבה, שוויץ, עם כ-40 משרדי שטח ברחבי העולם. הסטנדרטים המוחזקים על ידי ILO נועדו באופן כללי להבטיח עבודה נגישה, פרודוקטיבית ובת קיימא ברחבי העולם בתנאים של חופש, שוויון, ביטחון וכבוד.
מהו ארגון העבודה הבינלאומי (ILO)? – נקודות מרכזיות
הבנת ה-IAO
ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) נוסד בשנת 1919 תחת חבר הלאומים והתאגד באו"ם כסוכנות מתמחה בשנת 1946. ILO היא הסוכנות המתמחה הראשונה והוותיקה ביותר של האו"ם. מטרת הארגון היא לשמש כוח מאחד בין ממשלות, עסקים ועובדים. הוא מדגיש את הצורך של עובדים ליהנות מתנאים של חופש, שוויון, ביטחון וכבוד האדם באמצעות העסקתם.
ה-ILO מקדמת תקני עבודה בינלאומיים באמצעות משרדי השטח שלה באפריקה, אמריקה הלטינית והאיים הקריביים, מדינות ערב, אסיה והאוקיינוס השקט, ואירופה ומרכז אסיה. הארגון מספק הדרכה על תקני תעסוקה הוגנת, מציע שיתוף פעולה טכני לפרויקטים במדינות שותפות , מנתח סטטיסטיקות עבודה ומפרסם מחקרים בנושא, ומקיים באופן קבוע אירועים וכנסים לבחינת סוגיות חברתיות ועבודה קריטיות. ארגון ILO הוענק בפרס נובל לשלום בשנת 1969. הארגון זכה להכרה על שיפור האחווה והשלום בין מדינות, רודף עבודה הגונה וצדק עבור עובדים ומתן סיוע טכני למדינות מתפתחות.
תקני העבודה שנקבעו על ידי ה-IAO פורסמו ב-190 אמנות ובשישה פרוטוקולים. תקנים אלה מכירים בזכות למשא ומתן קיבוצי, ניסיון לבטל עבודת כפייה או חובה ולבטל עבודת ילדים, ומבטלים פעולות של אפליה ביחס לתעסוקה ולעיסוק. כתוצאה מכך, הפרוטוקולים והאמנות של ILO הם תורמים עיקריים לחוק העבודה הבינלאומי.
לארגון יש מבנה תלת-שכבתי המפגיש ממשלות, מעסיקים ועובדים. שלושת הגופים העיקריים של ILO הם ועידת העבודה הבינלאומית, הגוף המנהל ומשרד העבודה הבינלאומי. ועידת העבודה הבינלאומית מתכנסת מדי שנה כדי לגבש תקני עבודה בינלאומיים; הגוף המנהל מתכנס שלוש פעמים בשנה, משמש כמועצה הפועלת ומחליט על מדיניות הסוכנות ותקציבה; ומשרד העבודה הבינלאומי הוא המזכירות הקבועה המנהלת את הארגון ומבצעת פעילויות.
רשימת ILO של תקני עבודה בינלאומיים
אלה הם מכשירים משפטיים שנוצרו על ידי ממשלות, מעסיקים ועובדים שקובעים עקרונות וזכויות בסיסיות בעבודה. הם לובשים צורה של אמנות/פרוטוקולים, שהם אמנות בינלאומיות מחייבות משפטית שאושררו על ידי מדינות חברות, או המלצות שהן הנחיות לא מחייבות. הראשונים נוצרים ומאומצים בוועידת העבודה הבינלאומית השנתית, שלאחריה יש לאשרר אותם על ידי הגופים המנהלים, כגון פרלמנט או קונגרס, של המדינות החברות. ישנן שמונה מוסכמות יסוד:
ישנן גם ארבע אמנות ממשל, הנחשבות חשובות ל"תפקוד מערכת תקני העבודה הבינלאומיים":
תוכניות ILO
ה-IAO איגד את הפרויקטים הטכניים הנוכחיים שלו לחמש "תוכניות דגל שנועדו לשפר את היעילות וההשפעה של שיתוף הפעולה הפיתוח שלה עם מרכיבים בקנה מידה עולמי". תוכניות אלו הן:
BetterWork
תוכנית זו מוקדשת לשיפור תנאי העבודה במפעלים של תעשיית ההלבשה וההנעלה, מופעלת במשותף עם תאגיד הפיננסים הבינלאומי של קבוצת הבנק העולמי. הדגש הוא על "שיפורים מתמשכים ולא תיקונים מהירים" ומערב שמונה מדינות בשלוש יבשות, עובדות יד-על עם 1,250 מפעלים ויותר מ-1.5 מיליון עובדים. מטרת התוכנית היא "להוכיח שעבודה בטוחה ומכובדת פירושה מפעלים פרודוקטיביים יותר, ומודל עסקי רווחי יותר שיועיל לעובדים, למנהלים, למדינות ולצרכנים כאחד".
תוכנית הדגל העולמית לבניית רצפות הגנה מיוחדות (SPFs) לכולם
תוכנית זו הושקה ב-2016 וכוונתה ארוכת הטווח היא "להרחיב את ההגנה הסוציאלית לחמישה מיליארד אנשים המכוסים חלקית או חיים ללא הגנה סוציאלית והכבוד שהיא מעניקה".
לפי ה-IAO, 73% מאוכלוסיית העולם חסרה הגנה חברתית, כאשר חמישה מיליארד אנשים חיים עם חרדה יומיומית. ה-IAO מקווה לשנות זאת על ידי יצירת "מערכות ואמצעים להגנה סוציאלית מתאימות לאומית לכולם, כולל קומות". זה יתמוך בממשלות, בקונפדרציות של עובדים ומעסיקים ובארגוני חברה אזרחית ב-21 מדינות, בשיתוף עם סוכנויות אחרות של האו"ם".
המטרה הראשונה של תוכנית הדגל העולמית הייתה "לשנות 130 מיליון חיים עד שנת 2020 באמצעות הקמת מערכות הגנה חברתיות מקיפות ב-21 מדינות וניהול קמפיין עולמי לפיתוח ידע וחינוך." נכון לאפריל 2021, האתר אינו נותן אינדיקציה אם או לא היעד הזה הושג.
עם הופעת מגיפת COVID-19, היא גם לקחה על עצמה את האתגר לכלול את תגובות המדינות למגיפה במשימתה להגן על עובדים.
תוכנית בינלאומית לביטול עבודת ילדים ועבודת כפייה (IPEC+)
לפי ה-IAO, ישנם 152 מיליון ילדים המבצעים עבודת ילדים, 40 מיליון גברים, נשים וילדים ב"עבדות מודרנית", 24.9 מיליון אנשים בעבודות כפייה ו-15.4 מיליון אנשים בנישואי כפייה. תוכנית זו מקווה לשים קץ לנגעים אלה. מדובר בתכנית חדשה יחסית ששילבה שתיים ותיקות יותר על עבודת ילדים ועבודות כפייה. IPEC+ משתפת פעולה עם ממשלות, מעסיקים ועובדים כדי:
היעדים הם לחסל את עבודת הילדים עד 2025 ולסיים את עבודת הכפייה והסחר בבני אדם עד 2030, בהתאם לסדר היום לפיתוח בר קיימא של האו"ם לשנת 2030, שאומצה ב-2015.
בטיחות + בריאות לכולם
ידועה במקור כתוכנית Global Action for Prevention on Occupational Safety and Health (GAP-OSH), תוכנית זו נועדה "לשפר את הבריאות והבטיחות של עובדים בארגונים קטנים ובינוניים באמצעות טיפוח תרבות גלובלית של מניעה". נוצר בשנת 2016, הוא היה פעיל ב-15 מדינות ובעולם.
לפי נתוני ה-IAO, 2.78 מיליון עובדים מתים מדי שנה מפציעות ומחלות הקשורות לעבודה ו-374 מיליון נוספים סובלים מפציעות לא קטלניות. ימי העבודה האבודים מהווים כמעט 4% מהתוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) השנתי של העולם. המטרות המיוחדות שלה הן:
עם הופעתו של COVID-19, הוא נועד מחדש להציע "מערכת מותאמת של התערבויות כדי לתת מענה לצורכי הבטיחות והבריאות המיידיים והארוכים יותר של מרכיבים הקשורים ל-COVID-19."
משרות לשלום וחוסן
תכנית זו מתמקדת ביצירת מקומות עבודה במדינות שבהן יש קונפליקטים ואסונות, בדגש על תעסוקה לצעירים ולנשים. מטרותיה העיקריות, שאותן היא מקווה להשיג באמצעות בניית מוסדות, דיאלוג חברתי וביסוס עקרונות וזכויות יסוד בעבודה, הן:
24 מיליון
העתיד של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO)
בשנת 2019 התכנסה ILO לוועדה העולמית לעתיד העבודה. לקראת הכנס השתתפו כ-110 מדינות בדיאלוגים ברמה האזורית והארצית. הדו"ח שלאחר מכן העלה המלצות לממשלות כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר עם אתגרי סביבת העבודה של המאה ה-21. בין ההמלצות הללו היו ערבות עבודה אוניברסלית, הגנה סוציאלית מלידה ועד זקנה וזכאות ללמידה לכל החיים.
ה-IAO גם העריך איזו השפעה תהיה למעבר לכלכלה מוסכמת על התעסוקה. לפי ה-IAO, אם המדיניות הנכונה תופעל, מעבר לכלכלה ירוקה יותר עשוי ליצור 24 מיליון מקומות עבודה חדשים ברחבי העולם עד 2030.