מהי תשואת ההנחה?
מהי תשואת ההנחה? תשואת הניכיון היא דרך לחישוב תשואה של אג"ח כאשר היא נמכרת בהנחה לערך הנקוב שלה, מבוטא באחוזים. תשואת דיסקונט משמשת בדרך כלל לחישוב התשואה על שטרות עירוניים, ניירות ערך מסחריים ושטרות אוצר מעניקים הנחה.
מהי תשואת ההנחה? – נקודות מרכזיות
הבנת תשואת ההנחה
תשואת דיסקונט מחשבת את ההחזר על ההשקעה (ROI) של משקיעי אג"ח דיסקונט אם האג"ח מוחזקת עד לפדיון. שטר אוצר שהונפקו בהנחה משווי נקוב (סכום נקוב), יחד עם צורות רבות של ניירות ערך מסחריים ושטרות עירוניים, שהם מכשירי חוב לטווח קצר המונפקים על ידי עיריות. לשטרות האוצר של ארה"ב יש מועד פירעון מקסימלי של שישה חודשים (26 שבועות), בעוד שטרי אוצר ואג"ח הם בעלי מועדי פירעון ארוכים יותר.
אם נייר ערך נמכר לפני מועד הפירעון, שיעור התשואה שהרוויח המשקיע שונה, ושיעור התשואה החדש מבוסס על מחיר המכירה של נייר הערך. אם, למשל, איגרת החוב הקונצרנית של 1,000 דולר שנרכשה ב-920 דולר נמכרת ב-1,100 דולר חמש שנים לאחר מועד הרכישה, למשקיע יש רווח על המכירה. על המשקיע לקבוע את סכום הנחה באג"ח שנרשמת להכנסה לפני המכירה ועליו להשוות זאת למחיר המכירה של $1,100 כדי לחשב את הרווח.
אג"ח אזרו-קופון היא דוגמה נוספת לאג"ח דיסקונט. בהתאם למשך הזמן עד לפירעון, ניתן להנפיק אג"ח עם קופון אפס בהנחות משמעותיות לערך, לפעמים 20% או יותר. מכיוון שאג"ח תמיד תשלם את מלוא ערכה הנקוב, במועד הפירעון – בהנחה שלא יתרחשו אירועי אשראי – אג"ח עם קופון אפס יעלו בהתמדה במחיר ככל שמתקרב מועד הפירעון. איגרות חוב אלו אינן משלמות תשלומי ריבית תקופתיים ויבצעו רק תשלום אחד של הערך הנקוב למחזיק במועד הפירעון.
דוגמא
נניח, למשל, שמשקיע רוכש שטר של 10,000$ בהנחה של 300$ מהערך הנקוב (מחיר של 9,700$), ושהנייר יפרע תוך 120 יום. במקרה זה, תשואת ההנחה היא ($300 הנחה)[/$10,000 ערך נקוב] * 360/120 ימים לפדיון, או תשואת דיבידנד של 9%.
ההבדלים בין תשואה והצטברות דיסקונט
ניירות ערך הנמכרים בהנחה משתמשים בתשואת הניכיון כדי לחשב את שיעור התשואה של המשקיע, ושיטה זו שונה מצבירת אג"ח. ניתן להנפיק אג"ח המשתמשות בצבירת אג"ח בשווי נקוב, בהנחה או בפרמיה, והצבירה משמשת להעברת סכום ההיוון להכנסה מאג"ח לאורך שנות חיי האג"ח.
נניח, למשל, שמשקיע רוכש אג"ח של 1,000 דולר קונצרני תמורת 920 דולר, והאג"ח יפוג בעוד 10 שנים. מכיוון שהמשקיע מקבל 1,000 דולר בפדיון, ההנחה של 80 דולר היא הכנסה מאג"ח לבעלים, יחד עם ריבית שהושגה על האג"ח. צבירת אג"ח פירושה שההנחה של $80 נרשמת להכנסה מאג"ח לאורך 10 שנות החיים, ומשקיע יכול להשתמש בשיטת קו ישר או בשיטת הריבית האפקטיבית. קו ישר מפרסם את אותו סכום דולר להכנסה מאג"ח בכל שנה, ושיטת הריבית האפקטיבית משתמשת בנוסחה מורכבת יותר כדי לחשב את סכום הכנסת האג"ח.
