האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי: סקירה כללית, היסטוריה, שאלות נפוצות

מהו האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי (EMU)?

מהו האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי (EMU)? האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי (EMU) משלב כמה מהמדינות החברות באיחוד האירופי (EU) למערכת כלכלית מגובשת. היא היורשת של המערכת המוניטרית האירופית (EMS). שימו לב שיש הבדל בין האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי (EMU) בן 19 חברים, לבין האיחוד האירופי הגדול יותר (EU) שבו יש 27 מדינות חברות נכון ל-2022. המכונה גם גוש היורו, האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי (EMU) הוא מטריה רחבה למדי, במסגרתה נחקקה קבוצת מדיניות שמטרתה התכנסות כלכלית וסחר חופשי בין המדינות החברות באיחוד האירופי. הפיתוח של ה-EMU התרחש באמצעות תהליך תלת-שלבי, כאשר השלב השלישי יזם את אימוץ המטבע המשותף של היורו במקום המטבעות הלאומיים לשעבר. זה הושלם על ידי כל החברות הראשונות באיחוד האירופי למעט בריטניה ודנמרק, אשר בחרו שלא לאמץ את היורו. בריטניה עזבה לאחר מכן את ה-EMU בשנת 2020 בעקבות משאל העם בברקזיט.

post-image-3

מהו האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי (EMU)? – המכונה גם גוש היורו, האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי (EMU) הוא מטריה רחבה למדי, במסגרתה נחקקה קבוצת מדיניות שמטרתה התכנסות כלכלית וסחר חופשי בין המדינות החברות באיחוד האירופי. הפיתוח של ה-EMU התרחש באמצעות תהליך תלת-שלבי, כאשר השלב השלישי יזם את אימוץ המטבע המשותף של היורו במקום המטבעות הלאומיים לשעבר. זה הושלם על ידי כל החברות הראשונות באיחוד האירופי למעט בריטניה ודנמרק, אשר בחרו שלא לאמץ את היורו. בריטניה עזבה לאחר מכן את ה-EMU בשנת 2020 בעקבות משאל העם בברקזיט.

מהו האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי (EMU)? – נקודות מרכזיות

מהו האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי (EMU)?

  • האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי (EMU) כולל תיאום של מדיניות כלכלית ופיסקאלית, מדיניות מוניטרית משותפת ומטבע משותף, האירו, בין 19 מדינות בגוש האירו.
  • ההחלטה להקים את ה-EMU התקבלה על ידי אמנת המועצה האירופית בעיר מאסטריכט ההולנדית ב-1992.
  • בשנת 2002 הוכנס מטבע האירו המשותף והחליף סוף סוף את המטבעות הלאומיים של רוב המדינות החברות באיחוד האירופי.
  • היסטוריה של האיחוד המוניטרי האירופי (EMU)

    המאמצים הראשונים ליצירת איחוד כלכלי ומוניטארי אירופי החלו לאחר מלחמת העולם הראשונה. ב-9 בספטמבר 1929, גוסטב סטרזמן, באסיפה של חבר הלאומים, שאל: "איפה המטבע האירופי, הבול האירופי שאנו צוֹרֶך?" אולם הרטוריקה הנעלה של סטרסמן הפכה במהרה לטיפשות, כאשר קצת יותר מחודש לאחר מכן, ההתרסקות בוול סטריט ב-1929 סימנה את תחילתו הסמלית של השפל הגדול, שלא רק סילק את הדיבורים על מטבע משותף, הוא גם פיצל את אירופה מבחינה פוליטית וסלל את הדרך מלחמת העולם השנייה.

    ההיסטוריה המודרנית של ה-EMU התעוררה מחדש עם נאום שנשא רוברט שומאן, שר החוץ הצרפתי דאז, ב-9 במאי 1950, שלימים נקרא הצהרת שומאן. שומאן טען כי הדרך היחידה להבטיח שלום באירופה, שנקרעה פעמיים בשלושים שנה על ידי מלחמות הרסניות, היא לכבול את אירופה כישות כלכלית אחת: "איגום ייצור הפחם והפלדה… ישנה את הגורלות של אותם אזורים שהוקדשו זה מכבר לייצור תחמושת מלחמה, שהם היו הקורבנות הקבועים ביותר שלהם." נאומו הוביל לאמנת פריז ב-1951 שיצרה את קהילת הפחם והפלדה האירופית (ECSC) בין האמנה החותמים בלגיה, צרפת, גרמניה, איטליה, לוקסמבורג והולנד.

    ה-ECSC אוחד במסגרת אמנות רומא לקהילה הכלכלית האירופית (EEC). חוזה פריז לא היה אמנה קבועה ותוקפו היה אמור להסתיים ב-2002. כדי להבטיח איחוד קבוע יותר, הציעו פוליטיקאים אירופאים תוכניות בשנות ה-60 וה-70, כולל תכנית ורנר, אך ברחבי העולם, ערערו אירועים כלכליים, כמו סוף הסכם המטבע של ברטון וודס וזעזועי הנפט והאינפלציה של שנות ה-70, עיכבו צעדים קונקרטיים לאינטגרציה האירופית.

    בשנת 1988, ז'אק דלורס, נשיא הנציבות האירופית, התבקש לכנס ועדה אד-הוק של נגידי הבנקים המרכזיים של המדינות החברות כדי להציע תוכנית קונקרטית להמשך האינטגרציה הכלכלית. הדוח של דלורס הוביל ליצירת אמנת מאסטריכט בשנת 1992. אמנת מאסטריכט הייתה אחראית להקמת האיחוד האירופי.

    אחד מהעדיפויות של אמנת מאסטריכט הייתה מדיניות כלכלית והתכנסות של כלכלות מדינות החברות באיחוד האירופי. אז, האמנה קבעה ציר זמן ליצירה והטמעה של ה-EMU. ה-EMU היה אמור לכלול איחוד כלכלי ומוניטארי משותף, מערכת בנקאות מרכזית ומטבע משותף.

    בשנת 1998 הוקם הבנק המרכזי של אירופה (ECB), ובסוף השנה נקבעו שערי ההמרה בין המטבעות של המדינות החברות, הקדמה ליצירת מטבע האירו, שהחל במחזור ב-2002.

    האיחוד המוניטרי האירופי ומשבר החוב הריבוני של אירופה

    אימוץ האירו אוסר על גמישות מוניטרית, כך שאף מדינה מחויבת לא תוכל להדפיס את כספה משלה כדי לשלם גירעון חוב ממשלתי, או להתחרות במטבעות אירופיים אחרים. מצד שני, האיחוד המוניטרי של אירופה אינו איחוד פיסקאלי, מה שאומר שלמדינות שונות יש מבני מס וסדרי עדיפויות שונים. כתוצאה מכך, כל המדינות החברות יכלו ללוות באירו בריבית נמוכה בתקופה שלפני המשבר הפיננסי העולמי, אך תשואות האג"ח לא שיקפו את כושר האשראי השונה של המדינות החברות.

    היו מספר פרקים עם מדינות חברות שונות שגרמו ללחץ על היציבות והעתיד של המטבע המשותף, כלומר בין מה שנקרא מדינות PIIGS: פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד.

    יוון כדוגמה לאתגרים ב-EMU

    יוון, אולי, מייצגת את הדוגמה הכי גבוהה לאתגרים ב-EMU. יוון חשפה ב-2009 שהיא ממעיטה בחומרת הגירעון שלה מאז אימוץ היורו ב-2001, והמדינה סבלה מאחד המשברים הכלכליים הגרועים ביותר בהיסטוריה האחרונה. יוון קיבלה שני אמצעי חילוץ מהאיחוד האירופי תוך חמש שנים, ובזמן שלא תעזוב את ה-EMU, יידרשו חילוץ עתידי כדי שיוון תמשיך לשלם לנושיה.

    מהו האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי (EMU)?הגירעון הראשוני של יוון נגרם בגלל כישלונה לגבות הכנסות נאות ממס, יחד עם עלייה בשיעור האבטלה והוצאות ממשלתיות רופפות. ביולי 2015, גורמים רשמיים ביוון הכריזו על פיקוח על הון ועל יום חג והגבילו את מספר האירו שניתן להסיר ליום.

    האיחוד האירופי הציב ליוון אולטימטום: קבל צעדי צמצום מחמירים, שיוונים רבים מאמינים כעת שגרמו למשבר מלכתחילה, או עזוב את ה-EMU. ב-5 ביולי 2015, יוון הצביעה בעד דחיית צעדי הצנע של האיחוד האירופי, מה שעורר ספקולציות כי יוון עשויה לצאת מה-EMU. המדינה הסתכנה אז בקריסה כלכלית או ביציאה כוחנית מה-EMU וחזרה למטבע הקודם שלה, הדרכמה. החסרונות של חזרה של יוון לדרמה כללו אפשרות של בריחת הון וחוסר אמון במטבע החדש מחוץ ליוון. עלות היבוא, שיוון תלויה בו מאוד, הייתה עולה באופן דרמטי ככל שכוח הקנייה של הדרכמה יורד ביחס לאירו. הבנק המרכזי היווני החדש עלול להתפתות להדפיס כסף כדי לשמור על שירותים בסיסיים, מה שעלול להוביל לאינפלציה חמורה או, במקרה הגרוע, להיפר-אינפלציה. שווקים שחורים וסימנים אחרים של כלכלה כושלת יופיעו. מצד שני, הסיכון להידבקות היה מוגבל מכיוון שהכלכלה היוונית היוותה רק שני אחוזים מהכלכלה הכוללת של גוש היורו.

    בסופו של דבר, יוון אכן נשארה ב-EMU וקיבלה מספר חילוץ והלוואות מהאיחוד האירופי וממלווים אחרים. בשנת 2018, יוון יצאה בהצלחה מתוכנית החילוץ השלישית והאחרונה שלה. וחזרה ליציבות פיננסית יחסית ולצמיחה כלכלית.

    האם כל מדינות אירופה משתמשות ביורו?

    לא, חלק ממדינות אירופה שמרו על מטבע משלהן ולא אימצו את האירו. אלה כוללים את בריטניה, שוויץ, שוודיה, נורבגיה, בולגריה, קרואטיה, צ'כיה, דנמרק, הונגריה, פולין ורומניה. לחלק מתחומי השיפוט שאינם באיחוד האירופי, כמו הוותיקן, אנדורה, מונקו וסן מרינו, יש גם הסכמים כספיים עם האיחוד האירופי המאפשרים להם להנפיק מטבע אירו משלהם תחת הגבלות מסוימות.

    מה ההבדל בין האיחוד האירופי (האיחוד האירופי) לגוש האירו?

    האיחוד האירופי (EU) הוא קבוצה פוליטית וכלכלית של 27 מדינות המחויבות לערכים דמוקרטיים משותפים. שמונה מהמדינות הללו אינן משתמשות באירו, מה שמותיר 19 מדינות בגוש האירו, החולקות את המטבע המשותף.

    מתי התחיל האיחוד המוניטרי האירופי?

    ה-EMU החל רשמית ב-7 בפברואר 1992, עם החתימה על אמנת מאסטריכט בהולנד. האירו עצמו הושק ב-1 בינואר 1999 כיחידת חשבון ומטבעות ושטרות החלו להסתובב ב-1 בינואר 2002.

    tradingpedia.co.il -> powered by : Sakara

    פוסטים קשורים

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    תבדוק גם את זה
    Close
    Back to top button
    דילוג לתוכן